סרטו של אורסון וולס (האזרח קיין) מ-1958 נחשב כיצירת הפילם-נואר (מותחן אפל) האחרונה. לפחות עד שרומן פולנסקי הביא לעולם את הנאו-נואר עם צ'יינה-טאון ב-1974.מייק ורגאס (האסטון) הוא חוקר מטעם הממשלה המקסיקנית הנמצא יחד עם אשתו האמריקאית בירח הדבש שלהם בעיירת גבול. ורגאס אמור להעיד נגד ברון סמים מבוקש ובינתיים הוא ואשתו נרדפים ומופחדים על ידי בניו של הברון על מנת למנוע את העדות. לאחר שורגאס תופס שוטר אמריקאי המנסה לשתול ראיות המפלילות מקסיקני בפיצוץ מכונית ובהרג איש עסקים אמריקאי גם השוטר חובר אל ברון הסמים במטרה לנטרל את ורגאס בכל דרך אפשרית. אחד הסרטים המהנים של סוף שנות החמישים.
סיפורו של פורץ הכספות הצרפתי הנרי "פרפר" ("פפילון") שריר, ששמו התבסס על קעקוע הפרפר שעל חזהו. פפילון נשלח למושבת עונשין צרפתית באפריקה לרצות עונש עבודת פרך על רצח סרסור שהרג מתוך הגנה עצמית. באניית המסע הוא פוגש את לואיס, בחור הנאשם בזיוף איגרות חוב, ומשכנע אותו לסייע לו בתוכנית הבריחה השאפתנית שלו.
פארודיה מטורפת, אודות שני אחים פורעי חוק וסדר, המבקשים להקים מחדש להקת רוק. הסרט פותח ביום שחרורו של אחד הגיבורים מבית הכלא ונמשך תוך סצינות מרדף מטורפות, הכוללות עשרות מכוניות משטרה מרחפות באוויר, מתפרקות ומתרסקות. בסרט משולבים להיטים מפי ארתה פרנקלין, ריי צ'רלס, ג'יימס בראון ועוד, ומסתיים בכניסת גיבורי הסרט לשערי הכלא, לצלילי "רוק בבית הסוהר", מפי אלביס פרסלי.
ג'ואן קרופורד הדיווה בתפקיד חייה שגם הקנה לה פרס אוסקר. מילדרד היא אם חד הורית שנאלצת לרצות את צימאונה הגדול של בתה לנוחיות וכסף. אט אט עולה מילדרד בסולם ההכנסות, אבל הבת חסרת מעצורים, עד כדי פיתויו של בעלה החדש של אמה. מלודרמת פילם נואר מהחשובות בתולדות הקולנוע גם בשל הצגה של "האישה החדשה" שצצה לה בשנות ה-40, זו שלא זקוקה תמיד לכתף גברית שתתמוך בה. מקס שטיינר שכתב את המוזיקה לקלאסיקות כמו "רעל ותחרה" ו"קזבלנקה" אחראי גם כאן לפסקול המעולה.
סרטו השני של ג'ים ג'רמוש ממשיך את המתכונת של "זרים". שלושה גברים - שדר רדיו מובטל, סרסור לא יוצלח וצעיר איטלקי תמהוני - מוצאים עצמם כלואים בתא כלא משותף. ביוזמת האיטלקי, הם נמלטים ממאסרם ומגיעים לביצות לואיזיאנה. ג'רמוש מסתייע בהתחכמויות קטנות, בחידודי לשון ובסיפורים משעשעים כדי להציג עולם ריקני, מסויט, מתובל בהומור שחור.
המלח החולמני מייק אוהרה (אורסון וולס), נופל על אלזה באניסטר היפה (ריטה הייוורת') בסנטרל פארק בניו יורק. היא מספרת לו שהיא ובעלה עורך הדין ארתור באניסטר (אוורט סלואן) עומדים להפליג ביאכטה שלהם לסן פרנסיסקו דרך תעלת פנמה. הם צריכים סקיפר והיא מציעה לאוהרה את העבודה. הוא מקבל את ההצעה אבל ככל שהמסע מתקדם הוא מוצא את עצמו מסובך בפרשיית רצח ותשוקה בה מעורבים הבעל ואשתו היפה, שגם לה מניעים מסוכנים לא פחות
פרנק סינטרה מגלם את דמותו של פרנקי, דילר בקזינו שיוצא מהכלא ורוצה לשנות את חייו. למרות שהוא מכור להרואין ומעדיף לעזוב את עולם ההימורים, דורשת ממנו אשתו הנכה להישאר בקזינו כדי להמשיך להרוויח. כשהבוס שלו מגלה שהאישה רק מעמידה פנים שהיא זקוקה לכסא גלגלים, היא בתמורה רוצחת אותו ומנסה להפליל את בעלה. הבמאי אוטו פרמינגר מתקיל את סוגיית ההתמכרות לסמים באופן שלא נעשה עד אז.
הסרט עוקב אחר האסיר הנודע מייקל גורדון פטרסון, אשר נקרא צ'ארלס ברונסון ע"י מקדם הקרבות שלו. ברונסון נולד במשפחה אמידה ומכובדת והפך לאחד מהפושעים המסוכנים ביותר במדינתו.
מותחן פילם-נואר אינטנסיבי של וויליאם וויילר בכיכובו של המפרי בוגארט שמגלם את דמותו של אסיר נמלט, שיחד עם אחיו ועוד בריון, משתלטים על ביתם הבורגני השלו של משפחת היליארד. את אבי המשפחה הנחוש להגן על אשתו וגוזליו, מגלם פרדריק מארץ' המצוין כתמיד. עבור בוגארט היה זה סרטו הלפני האחרון, אך למעשה הסרט האחרון שבו הוא מגלם את דמות הקשוח המייצגת את הקריירה שלו.
"ג'וני היפה" היה כינויו ברחובות הקשוחים בהם גדל. אך לא היה דבר אחד יפה בחייו של ג'וני (מיקי רורק). הוא נולד עם פנים מעוותות, לבית הרוס, באיזור מצוקה. לא היה לו סיכוי. ואכן ג'וני מעביר את חייו כפושע קטן, המרכין ראשו ברבים כדי להסתיר את פניו מעוררות הלעג והדחיה. עד שיום אחד הוא וחברו הטוב נבגדים ע"י שותפיהם לשוד תכשיטים. חברו נרצח וג'וני מגיע לכלא. אך דווקא שם נפתחת בפניו אופציה לחיים חדשים. רופא אמפטי (פורסט וויטקר), המתעניין במצבו המיוחד של ג'וני, מציע להכניסו לתוכנית שיקומית ייחודית, בה יעבור האסיר שורת ניתוחים פלסטים קשים שיבנו מחדש את פניו - וביחד עם סדנאות נוספות - יעניקו לו הזדמנות שניה. תקופת השיקום היא קשה ומתסכלת, אך ג'וני מתמיד, ובסופו של התהליך, ג'וני מקבל חנינה ומשתחרר מהכלא עם זהות חדשה. הוא מוצא עבודה חוקית ואף מתאהב באחת העובדות (אליזבת מקגוברן), אך חייו הישנים אורבים לו מעבר לפינה בדמותו של שוטר ותיק (מורגן פרימן) שלא מאמין בשיקום פושעים ומחכה לרגע בו ג'וני ימעד...
סרטו של ניל ג'ורדן (משחק הדמעות) על פי תסריט של דיוויד מאמט (סטייט פינת מיין) הוא חידוש לסרט קלאסי מ-1955.שני פושעים נמלטים (שון פן, דרכו של קרליטו, ורוברט דה נירו, הבלתי משוחדים), מוצאים מפלט בכנסייה כאשר מזהים אותם בטעות ככמרים. השניים שמנסים לברוח ללא הצלחה, ונאלצים להיעזר במולי (דמי מור, סטריפטיז), אישה מסכנה שמגיעה לסביבה.).
באמריקה נוחתים שני חברים, האחד אחיו התאום של רוברט קרלייל, צ'כי, השני עושה דברו כחול העיניים ותמים ההבעה, רוסי. מסתבר שהשניים בדיוק סיימו לבלות שהות מה בכלא, אבל לשלטונות ההגירה בארה"ב אין כמובן כל מידע מודיעיני בנושא. משדה התעופה הם נוסעים לבקר את חברם למעשה הפושע, שנמלט לחוף מבטחים עם הכסף. מיותר לציין שהכסף כבר לא ברשותו, והתגובה הטבעית והמובנת של קרלייל היא לחסל אותו באמצעות סכין מטבח, ואז את אשתו, ואז לשרוף את הבית עליהם. עבודה יסודית, אלא מסתבר שהייתה למעשה עדת ראייה.משם ואילך מתחיל סוג של מסע רציחות, כשמה שמניע את השניים כבר אינה הנקמה, אלא הרצון בפרסום. הרוסי מתעד את המסע האלים במצלמת וידיאו שגנב, הצ'כי מאמין שסעיף פסיכיאטרי יפטור אותו מעונש של ממש, כי האמריקאים רכי לבב המה, וסולחים למטורללים.ברקע אנחנו מתוודעים למנחה טלוויזיה שואף רייטינג (פרייז'ר הטוב), ובלש משטרה קשוח שאינו מתנגד לאור הזרקורים (רוברט דה נירו), שניהם חייבים לעצור את זוג הרוצחים שביצעו פשעים המצולמים בוידאו מלהפוך לחביבי התקשורת.