כשמציצים אל מאחורי הזוהר והעושר, מתברר שטביעות הרגליים הגסות של עולם האופנה אינן נעצרות בסדנאות היזע. נהרות בפונג'ב, שדות כותנה בטקסס ואפילו תעשיית חומרי הנפץ - מושפעים כולם מהעובדה שכולנו רוצים הרבה בגדים ובזול, ומתעלמים מהמחיר האמיתי.
אחרי המשבר הכלכלי של 2007-8 בארה"ב ועלייתה של תנועת Occupy Wall St, נושא האי-שוויון בחלוקת העושר הפך לסוגיה בוערת, שעלתה למודעות הציבור באופן חסר תקדים. בשלושים השנה האחרונות, כלכלת ארה"ב הכפילה את פעילותה. אלא שהרווחים הגיעו לקומץ קטן בלבד: אחוז אחד מהאוכלוסייה, הוא הוא המאיון העליון, זוכים ליותר מ-20% מכל ההכנסות – פי שלושה ממה שזכו לו ב-1970. העיוות הופך קיצוני עוד יותר בקרב 400 האמריקאים העשירים ביותר באמריקה, שלרשותם עומד עושר גדול יותר מאשר 150 מיליון אמריקאים שבתחתית הרשימה. רוברט רייך הכריזמטי, סופר, פרופסור בהארווארד וברקלי והוגה דעות, שמילא תפקיד רשמי בשלושה ממשלים אמריקאים, ביניהם שר העבודה של קלינטון, מקדיש את שלושת העשורים האחרונים של חייו כדי להעלות את נושא אי-השוויון על ראש שמחת הציבור האמריקאי. בסרט הוא פורש את משנתו מאירת העיניים, שאנחנו, כאן בישראל, יכולים ללמוד ממנה הרבה מאד על הכלכלה שלנו ועל הכיוונים המסוכנים אליהם היא חותרת.