סיפורם של ארבע דמויות בעלות התמכרויות שונות. הארי וטיירון - מכורים להרואין שרה, אמו של הארי - מכורה לטלויזיה, עד שהיא התקבלה להשתתף בשעשועון טלויזיה שהיא כה אוהבת, מנסה שרה בכל כוחה להרזות על מנת ללבוש את שמלתה האדומה. מריון, חברתו של הארי, אשר גם מכורה להרואין מנסה מאז ומתמיד לברוח מדמותו של אביה שכל כך עשיר. ואילו הארי עצמו חולם על עסקת סמים גדולה שתשפר את מעמדו ואת מצבו הכלכלי ותאפשר לו ולמריון לפתוח חנות בגדים. זהו סיפורם של ארבע דמויות וארבע התמכרויות וארבע חלומות.
פרנק וו. אבגנייל עבד כרופא, עורך דין וטייס, עוד לפני יום הולדתו ה-18. כישוריו של פרנק, זייפן מבריק ואלוף ההונאה, בזיוף צ'קים הכניסו לו מיליוני דולרים גנובים. סוכן האף-בי-איי , קארל הנרטי, הפך את תפיסתו של פרנק והעמדתו לדין למשימתו העיקרית, אך פרנק נמצא תמיד צעד אחד לפניו, תוך שהוא מפתה אותו להמשיך במרדף.
סיפורו האמיתי והנוגע ללב של ראמון סמפדרו שנלחם במשך שלושים שנה על זכותו למות. במרכז העלילה עומדות שתי מערכות יחסים: בינו לבין עורכת הדין שתומכת במאבקו, ובינו לבין אשה מקומית שעושה הכל כדי לעזור לבחור דווקא בחיים.
האפוס המדהים שביים ספייק לי (עשה את הדבר הנכון) על חייו של המהפכן השחור, הרדיקלי והמוסלמי שבסופו של דבר נרצח כמו עמיתו-יריבו, מרטין לותר קינג. עם דנזל וושינגטון (המועמד ממנצ'וריה) שהיה מועמד לאוסקר על התפקיד הראשי, אנג'לה באסט (סאנשיין סטייט) וספייק לי עצמו.
ז´וליאן הוא ילד בן 12 שנשלח יחד עם אחיו הבכור ללמוד בפנימיה קתולית ספרטנית המיועדת לבני עשירים. יום אחד מצטרף לכיתתו ז´אן, ילד חדש ואפוף מסתורין. תוך חיטוט בחפציו, מגלה ז´וליאן את סודו הגדול של ז´אן - שם משפחתו האמיתי הוא קיפלשטיין: יהודי. היחסים בין שני הילדים מתהדקים והולכים, עד ליום שבו נכנסים לכיתה שני אנשי גסטפו בחיפוש אחר יהודים. המבט של הילד הנוצרי בחברו הנלקח לדרך שאין ממנה חזרה, צורב בזכרון משך חודשים ארוכים אחרי הצפיה. "להתראות ילדים" מחזיר את לואי מאל לעבודה בצרפת אחרי עשור של גלות יצירתית בארה"ב - אל סיפור אוטוביוגרפי-בחלקו שאותו חלם להסריט מאז החלה הקריירה הקולנועית שלו. תוך כדי הצדעה ל"אפס בהתנהגות", יצירת המופת של ז´אן ויגו, הוא מגיש סרט שקול, שסיגנונו מצטנע במתכוון, ומניח את עיקר המשקל על גישה אנינה ולא צעקנית, על סיפור אנושי ונוגע ללב, ועל החיים בצרפת של ימי הכיבוש הנאצי.
"אם אתה לא יכול לשנות את העולם, תשנה את עצמך" הוא המוטו של הסרט זוכה פרס "דב הזהב" בפסטיבל הסרטים בברלין השנה. דרמה מרגשת, בעלת עוצמות נדירות, המתארת את סיפורם של קאהיט וסיבל החיים בגרמניה, שניהם ממוצא טורקי. לקאהיט, בן 40, אלכוהוליסט ומסטול תמידית, נמאס לגמרי מחייו והוא מחליט להיכנס עם רכבו בקיר בטון. הוא שורד - ובבית החולים פוגש את סיבל הצעירה, המשכנעת אותו להתחתן איתה נישואים פיקטיביים כדי שתוכל להישאר בגרמניה ולהימלט ממשפחתה הטורקית השמרנית. השניים מתחתנים ואיחוד בין שתי נשמות אבודות מתרחש, אל עבר אהבה גדולה. הנישואים הפרקטיים מתפתחים לכיוונים לא צפויים: בתחילה, רק קאהיט מתאהב בסיבל, אך מאוחר יותר גם סיבל מגלה את רגשותיה כלפיו. אבל קאהיט עדיין לא השתלט על האגרסיות שלו, וסיבל יותר מדי אגוצנטרית מכדי להבחין עד כמה היא פוגעת בו. רק כשהעניינים מובילים לאסון, מצליחים השניים להבין את מהות האהבה...
סרטו של מילוש פורמן דן בעימות בין היחיד לחברה שאינה מבינה אותו או מדכאת אותו. סיפורו של הסטנדאפיסט הביזארי אנדי קאופמן (קרי בתפקיד שזיכה אותו בעוד "גלובוס הזהב" ובצדק). הסרט משרטט את דמותו ואת יחסיו עם האמרגן שלו ג'ורג' שפירו, ההצלחה ב-"מוצאי שבת חי" ו-"טקסי" בטלוויזיה ולבסוף את גסיסתו מסרטן שהתקבלה אפילו ע"י חבריו כעוד גימיק תימהוני שלו במסגרת הפרובוקציות התקשורתיות הרבות.
פרנק סינטרה מגלם את דמותו של פרנקי, דילר בקזינו שיוצא מהכלא ורוצה לשנות את חייו. למרות שהוא מכור להרואין ומעדיף לעזוב את עולם ההימורים, דורשת ממנו אשתו הנכה להישאר בקזינו כדי להמשיך להרוויח. כשהבוס שלו מגלה שהאישה רק מעמידה פנים שהיא זקוקה לכסא גלגלים, היא בתמורה רוצחת אותו ומנסה להפליל את בעלה. הבמאי אוטו פרמינגר מתקיל את סוגיית ההתמכרות לסמים באופן שלא נעשה עד אז.
סרט שהוא גם אנציקלופדיה לסמים, מורכב משלושה סיפורים מקבילים. שוטר מכסיקני אידיאליסט מנסה להוכיח כי קיים קשר בין איש צבא מכסיקני הממונה על מלחמה בסמים לבין סוחר הסמים הגדול; אשתו ההרה של איש עסקים אמריקאי, מגלה לתדהמתה כי בעלה הוא סוחר סמים כבד, ובוחרת, למען חיי מותרות למלא את מקומו בעודו בכלא; שופט המתמנה לראש הרשות למלחמה בסמים בארה"ב מגלה כי בתו הקטינה מכורה להרואין ומתדרדרת לזנות. צילום מרתק, בימוי השואב מהמודרניסטים של שנות ה-60' ומשחק מדהים של בניסיו דל טורו הביאו לסרט ארבעה פרסי אוסקר.
סרט מבריק זה עוסק באחד היוצרים האמריקאים המפורסמים ביותר, הסופר טרומן קפוטה. דמות אינטלקטואלית נחשבת וידועה, בעלת הופעה חיצונית יוצאת דופן - עם מודעות עצמית עצומה, טרומן זקוק לדבר אחד נוסף אשר יביא אותו לפסגת שאיפותיו - הספר המיוחד ההוא, אותו עליו לכתוב. עיון בעמוד חדשות של הטיימס חושף אותו לרצח מזוויע של משפחה שלמה בקנזס. אחוז עניין עיתונאי הוא יוצא לשם לכתוב מאמר עבור העיתון המכובד בו הוא עובד, אך במהרה זה יהפוך לספר אשר ישנה את חייו לחלוטין - וישאיר את חותמו העז על כל ספרות המאה העשרים. המדהים בסרט הוא התהליך אותו עבר השחקן הראשי כדי להכנס לדמותו האקסצנטרית של קפוטה, להתנהג ולדבר כמותו, והתהליך הנפשי המורכב המתחולל בין הסופר לבין אחד המורשעים ברצח המזוויע, המתחיל בסקרנות אינטלקטואלית, ממשיך במשיכה והזדהות נפשית הדדית עזה, ועד לשלב בו הוא מבין שהוא מייחל למותם כדי לסיים את ספרו ולהתנתק, עם צילום מרהיב המשקף את התובנות אליו הגיע.
המהפכן המקסיקני אמילינו זפטה (מרלון ברנדו), איכר אנאלפביתי, ממריד את האיזורים הכפריים נגד הממשלה ולבסוף תופס את תפקיד נשיאות המדינה. ברנדו בתפקיד נדיר מביא לסרט זה 5 מועמדויות לאוסקר, ופיסלון אחד בו זוכה אנתוני קווין על הופעתו היוקדת.
"מייקל קולינס" הוא פרוייקט חייו של הבמאי והתסריטאי האירי ניל ג’ורדן ("משחק הדמעות"),שעבד על התסריט 13 שנה. סיפורו של אחד ממנהיגי ההתקוממות כנגד הכיבוש הבריטי באירלנד. הסרט סוקר את מהלך חייו של קולינס, שכונה "הברנש הגדול" והיה הראשון שהכניס שיטות פעולה טרוריסטיות במאבק נגד האנגלים, החל מכישלון המהומות של שנת 1916 ועד היותו האיש שחתם על הסכם פשרה עם האנגלים על חלוקת אירלנד. בעיני חבריו למחתרת קולינס היה בוגד והוא נרצח ע"י מתנקש שזהותו עלומה עד היום בשנת 1922. הסרט משלב את הרובד הפוליטי עם הרובד האישי והרגשי - יריבות בין קולינס וסגנו הארי בלונד על ליבה של קיטי קירנן (רוברטס). הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס השחקן (ניסן) בפסטיבל ונציה 1996.
דרך מספר סיפורים המשתלבים או מצטלבים זה בזה, המתרחשים כולם בכרך אמריקאי טיפוסי, מציג סיילס עולם אורבני רווי סמים, פוליטיקה רקובה, מתחים גזעיים ופער דורות. משוחק היטב ע"י צוות שחקנים שבראשם וינסנט ספאנו, טוני לו ביאנקו וג`ו מורטון ("אח מכוכב אחר"). לסיילס (במאי הנמנה על יקירי ה"אוזן") עצמו יש כרגיל CAMEO קטן. הסרט עשוי להותיר תחושת מועקה או חוסר נחת, אך הוא מומלץ בחום.
שון פן מגלם את דמותו הכובשת של פוליטיקאי מהדרום העמוק, שמעפיל לפסגה באמצעות מכירתו כמושיע ההמונים. סרטו של סטיבן זייליאן ("תביעה אזרחית"), מי שאחראי לתסריטים של "כנופיות ניו יורק" ו"רשימת שינדלר", מתחקה אחר דמותו האמיתית של מי שהיה מושל לואיזיאנה, נותן ההשראה לספרו זוכה פרס הפוליצר של תומס קנילי ולסרט זוכה האוסקרים מ-1949.