עיבוד רופף לנובלה הוינאית מהמאה הקודמת של ארתור שניצלר, אשר מועבר לניו יורק של ימינו. קרוז הוא רופא, קידמן אשתו היא בעלת גלריה, הם יוצאים לבלות בערב חג מולד במסיבה אצל איש עשיר המתגורר בווילה מפוארת במרכז מנהטן. עד מהרה כל אחד מתחיל בפלירט משלו, וזוהי רק התחלה של ההרפתקאות המיניות ששיאה אורגיה המונית.

אחרי שתמו פרקי הסדרה המונומנטלית "טווין פיקס" (שלאחרונה נבחרה ע"י מבקרים מכל העולם כיצירת הטלוויזיה הטובה ביותר בתולדות המדיום), יצר דייוויד לינץ' את הסרט הזה המתאר את עשרת ימיה האחרונים של לורה פלמר לפני הירצחה. הסרט היה אמור לספק את כל התשובות לשאלות שהעלתה הסדרה, אך במקום זאת רק הכניס תהיות נוספות ללב המעריצים. כפי שזכור הסדרה הורדה בזמנו מהמסכים בארה"ב בטרם הושלמה כראוי ע"י לינץ' בגלל הירידה ברייטינג. לכן, בצעד מחאה, פותח לינץ' את הסרט בריסוק של מכשיר טלוויזיה.

האפוס הגדול של ויסקונטי על עליית הנאציזם בגרמניה כפי שהיא משתקפת בהתפוררותה ונפילתה של משפחת תעשיינים בשנות השלושים, באחת התקופות הדקדנטיות ביותר של המאה ה-20. כשהברון יואכים פון אשנבאך, איל הון והבעלים של מפעלי פלדה בגרמניה, פורש מניהול עסקי המשפחה, הוא ממנה במקומו את פרדריק ברוקמן, מאהבה של בתו סופי. במסיבה שמתקיימת לכבוד הברון, נודע למשתתפים על שריפת הבונדסטאג, אירוע המסמל של נפילת הדמוקרטיה המקרטעת של גרמניה. עם מותו של הברון , הופך ברוקמן הנאצי לנשיאה הכל יכול של החברה, למורת רוחו של מרטין, בנה של סופי, ביסקסואל, מכור לסמים וחסר כל קוד מוסרי. ברדיפתה אחר בצע כסף כורתת המשפחה ברית עם הנאצים, ומידרדרת לשחיתות, בגידה ורצח. ויסקונטי יצר כאן מלודרמה מרהיבה בשיחזור דקדקני של התקופה ואווירת הדקדנס, הכוללת סצנות קשות של אלימות וסקס. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית "הסרט הזר" 1970

דרמה המתארת יום של הרס עצמי בחיי קונסול בריטי, במקסיקו ערב מלחמת העולם השנייה.

רימייק לסרט הקלאסי מ-1972. דוק מקוי יושב בכלא לאחר שלקח על עצמו את האשמה על שוד שבוצע על ידי כנופייתו הקודמת. הוא יודע שהבוס הקודם שלו מתכנן משהו גדול, ומבקש מאשתו, לשלוח לו הודעה: אם תשחרר אותי מהכלא, אעזור לך. דוק אכן משתחרר מן הכלא, אך מוצא את עצמו נאלץ לעזור למי ששם אותו שם מלכתחילה.