צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.
חוסר התועלת והליגלוג במלחמה בתעלות במלחמת העולם הראשונה מוצגת ע"י מפקד יחידה בצבא הצרפתי שחייב להתמודד עם המרד של אנשיו וגנרל מחפש-תהילה אחרי שחלק מכוחותיו נסוגים מהאש במתקפה בלתי-אפשרית.
קומדיה צינית של בילי ווילדר הבוחנת את חיי המין של האמריקאים. ג'ק למון הוא פקיד צעיר המשאיל את דירתו למנהלים שונים ממקום עבודתו, כדי שהדירה תשמש למפגשי אהבים עם פילגשותיהם. הכל למען קידומו בעבודה. אך התוכנית משתבשת כאשר הוא מתאהב בפילגשו הצעירה של הבוס שלו. זכה בפרסי האוסקר על הסרט הטוב, הבימוי, התסריט (ווילדר ודיאמונד), עריכה ועיצוב אמנותי. בהמשך הסרט עובד למחזמר מצליח בברודוויי.
היחפן (צ'רלי צ'פלין) נוסע ליוקון לקחת חלק בבהלה לזהב בקלונדייק (נהירה המונית של תושבים שהחלה ב-1897 לצפון-מערב קנדה בחיפוש אחר זהב). מזג אוויר גרוע תוקע אותו בבקתה מרוחקת עם כורה מחצבים שמצא מרבץ זהב גדול (מאק סוויין) ועם עריק נמלט (טום מוריי). לאחר שדרכם נפרדה, הכורה והפליט נלחמים על עורק הזהב של הכורה, לחימה שהסתיימה כאשר הכורה מקבל מהלומה בראש והעריק נופל אל מותו מצוק. הנווד מוצא את עצמו בסופו של דבר בעיירת מחפשי זהב ובה הוא מחליט סופית לוותר על חיפוש הזהב. לאחר שהוא לוקח על עצמו משרה להשגיח על בקתה של מחפש אחר, הוא מתאהב בבחורת מרזח בודדה (ג'ורג'יה הייל), כשהוא חושב בטעות שגם היא התאהבה בו. עד מהרה הוא מוצא את עצמו מותקף ע"י הכורה אותו פגש קודם לכן. הכורה לקה במחלת השכחה וכעת צריך את היחפן כדי לעזור לו למצוא את העורק שלו, על ידי זה שיוביל אותו חזרה לבקתה הראשונה.
בתום מלחמת העולם השנייה, נפגשו החיילים המשוחררים פרד דרי (דנה אנדרוס), הומר פאריש (הרולד ראסל) ואל סטפנזון (פרדריק מארץ'), בתופשם טרמפ אגב שובם הביתה. היה זה על מפציץ שהיה בדרכו לעיר בון, עיר המערב-התיכון אמריקאית טיפוסית. פרד היה סגן בחיל האוויר ומפציץ באירופה. הומר היה בצי ואיבד את ידיו מחמת כוויות שספג כשספינתו נפגעה. אל שירת כסמל בחיל הרגלים באוקיינוס השקט.
טים ברטון יצר סרט על מי שכונה "במאי הקולנוע הגרוע בכל הזמנים" - וככל הנראה, בצדק. ג'וני דפ מגלם את ווד, צעיר חסר כל השכלה קולנועית, הבנה "אמנותית" של קולנוע, או כשרון - אך חדור מרץ, רצון ברזל, עור של פיל , ו - מה לעשות - חיבה לבגדי נשים. ווד מצליח ליצור סרטים מאפס - אפס תקציב, אפס צוות טכני, אפס תסריט, אך את מקום כל אלה הוא ממלא בהתלהבות. במקום שחקנים של ממש הוא מגייס כוכבי עבר סוג ב' (כמו אלווירה, מנחת טלוויזיה מפוקפקת), "פריקס" מוזרים (ת'ור, ענק מגושם עם עבר בקרקס, או משהו בדומה), וכמובן - הוא עצמו מגלם מדי פעם תפקידים, כמו למשל, התפקיד הראשי
טוני קאמונטה המכונה "פני צלקת" הוא בן שכונת עוני ההופך משומר-ראש זוטר למלך עולם הפשע של שיקגו - ללא ספק הגנגסטר הנועז, האנרגטי ורב העוצמה ביותר שנראה אי פעם על המסך. את דמותו ביססו בן הכט ושותפיו לתסריט על הקריירה של אל קאפונה. כל האמור לעיל, בסיוע הבימוי המבריק של הווארד הוקס, הסגנון הוויזואלי האגרסיבי, העריכה המקורית, אפיון הדמויות ובעיקר הטיפול הציני בחומר, הופכים את "פני צלקת" לסרט גנגסטרים קלאסי ואת הצפייה בו לחוויה מענגת גם בימינו.
באמריקה של שנות התשעים רבים דיויד וג'ניפר, זוג תאומים בגיל העשרה, על שלט הטלוויזיה עד שהוא נשבר. הטכנאי מציע להם שלט חדש, טוב בהרבה. לחיצה אחת והופס הם מוצאים את עצמם ב-"פלזאנטוויל", סידרת הטלוויזיה האהובה על דיוויד. הבעיה שעכשיו כבר לא קוראים לו דיויד. הוא באד, ואחותו היא מארי-סו. ופלזאנטוויל היא עיירה כל-אמריקאית, גן עדן בשחור לבן עם רחוב ראשי, גדרות עץ ושאר מאפיינים שהשתקפו דרך הטלוויזיה של שנות החמישים. הכל יפה, מסודר ונקי, אפילו יותר מדי. עד מהרה יפיצו שגרירי שנות התשעים את זרעי העידן הנוכחי בעיירה ויצבעו אותה בצבעים טבעיים. בדומה ל-"המופע של טרומן" יורה "פלזאנטוויל" חיצים בערכים האמריקאים המסורתיים כפי שמשומרים ומשתקפים בעצם רק בטלוויזיה. קומדיה שנונה ואפקטיבית.
מערבון איטי ובלתי שגרתי בשחור-לבן של הבמאי הייחודי, ג'ים ג'רמוש (גוסט דוג), עם ג'וני דפ בתפקיד הראשי. לטענת הבמאי, קריאה בספר על הגות ומחשבה אינדיאנית, הזכירה לו מאוד את כתביו של המשורר וויליאם בלייק ? מקור שמו של הגיבור. רואה חשבון סהרורי נשלח לכל הרוחות ויוצא למסע שבו חושבים אותו בטעות למשורר האמריקאי הנודע. הסרט משופע בהופעות אורח קטנות ומרשימות, כמו זו של איגי פופ כשפחתם של שני "אדונים". את המוסיקה לסרט תרם ניל יאנג.
הגרסה הקולנועית הראשונה שנעשתה ליומן המפורסם, שהייתה מועמדת לשמונה פרסי אוסקר.ג'וג' סטיבנס (ענק, שיין) מביים את מילי פרקינס (הנוער לשלטון) בתפקיד אנה פראנק, שעלילותיהמעליית הגג באמסטרדם ריגשו וימשיכו לרגש לנצח.שלי ווינטרס (לוליטה) זכתה באוסקר על משחקה בסרט.
אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..