דרמת מתח מטרידה של אחד מגדולי הקוריאנים של ימינו, בונג ג'ון-הו (זיכרונות מרצח, המארח). דו-ג'ון הוא גבר בן 27 עם פיגור שכלי קל שחי עם אמו הזקנה. חברו הטוב ביותר, ג'ין-טיי, מקניט אותו כל הזמן על העובדה שהוא עדיין בתול ומסית אותו למעשי קונדס ולשתייה חריפה. עולמם של דו-ג'ון ושל אמו מתהפך כשהמשטרה מאשימה אותו ברצח של ילדה, לאחר שכדור גולף עם שמו נמצא בקרבת הגופה. הבחור נעצר, ואמו יוצאת למסע להצלת בנה – מסע לו היא נאמנה ללא עכבות מוסריות. כי האהבה שלה טוטאלית וזה לא קשור לסנטימנטים – זה קמאי.
קמרון פוסט נשלחת למחנה דתי שמעביר נערים ונערות החשודים בנטייה חד-מינית, לעבור טיפולי המרה בראשה של רופאה פנאטית וקרה ועוזר שעבר את הטיפולים בהצלחה. קמרון יוצרת חברות עם עוד שני "אסירים" במקום וביחד הם לומדים להתל בסגל ולשמור על החופש להיות מי שהם.
רוצח סדרתי שוחט באכזריות מספר הומוסקסואלים מסצנת ה-S&M של ניו יורק. סטיב ברנס, אותו מגלם אל פאצ'ינו הצעיר, הוא שוטר סמוי שנשלח לנסות ולתעתע בפושע הפסיכופת. בעצמאות כמעט מוחלטת מן המשטרה הוא מתחיל להיחשף לקליקה הקטנה של עוטי העור וענודי השרשראות, סצנה שמתחילה לשנות אותו. מותחן פסיכולוגי אפקטיבי ביותר של הבמאי המוערך וויליאם פרידקין (מגרש השדים), שעורר פולמוס רב ואפילו זעם בקרב קהילת הגייז (ללא סיבה של ממש...).
מעין המשך ל"אילו הקירות יכלו לדבר". גם הפעם מדובר בשלושה סיפורים שמתרחשים בזמנים שונים באותו הבית. הפעם המוקד הוא קשיים של לסביות במרוצת ההיסטוריה. ב-1961, כאשר אבבי מתה משבץ, נותרת לבדה בת זוגה מזה 50 שנה, אדית' (ונסה רדגרייב,לולו על הגשר). אין לה כל סטטוס משפחתי חוקי הנוגע לשאריה של אבבי, ואין לה תמיכה משפחתית. הסיפור השני מתרחש ב-1972. לינדה (מישל וויליאמב, דוסון קריק), תלמידת קולג' פמיניסטית ולסבית מוצהרת, מגורשת ממועדון הנשים בקמפוס יחד עם חברותיה הלסביות. בבר הלסבי היחיד בסביבה היא פוגשת באיימי (קלואי סביני, אמריקן פסיכו), שנראית לחברותיה גברית מדי, אבל עתידה ללמד את לינדה שיעור בדעות קדומות. בשנת 2000 מחליטות זוג לסביות (שרון סטון, קזינו, ואלן דג'נרס, אלן) להיכנס להריון, ומתחבטות בשאלות הרות גורל: מי יהיה תורם הזרע, מאיזה גזע או מין יהיה התינוק, והאם נכון להביא תינוק לעולם שבוודאי יפלה אותו, על סמך מצבו המשפחתי ותנאי הולדתו. ונסה רדגרייב זכתה באמי על תפקידה בסרט זה