מקס פישר הוא תלמיד די בולט בביה"ס ראשמור: הוא מייסד של נבחרת הפולמוסונים, הוא עורך את ספר השנה, הוא יו"ר מועדון השח וכו' וכו'. בעתיד הקרוב הוא מתכוון להירשם ללימודים בהרווארד או אוקספורד. לרוע המזל, מקס הוא גם אחד התלמידים היותר גרועים במוסד היוקרתי ונמצא כל הזמן על סף השעיה מביה"ס. המצב מסתבך עוד יותר כאשר המגלומן הצעיר מתאהב במורה צעירה.
השנה היא 1904, המקום - לונדון. בארי, סופר צעיר, מפתח ידידות אמיצה עם ילדי שכניו היתומים מאב ועם אמם החולה. הוא מוצא את עצמו שואב מהם השראה לכתוב מחזה על מקום קסום שבו אנשים לא גדלים או מתים, מקום ללא דאגה - ארץ לעולם לא. בארי הופך לתחליף-אב עבור הילדים הבודדים ומקור נחמה לאמם החולה. למרות הספקנות הרבה של הסובבים אותו הסיפור הופך למחזה וחייו של בארי ושל האנשים הקרובים לו ישתנו בעקבות ההצלחה.
לוקה שטיינר, יהודי גרמני שמצא מקלט בפריז מאז עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאלץ לצאת לגלות בשנית ולעזוב את צרפת. הוא משאיר את אשתו, מריון, לנהל את התיאטרון היוקרתי שלו, תיאטרון מונמאטר. מריון חייבת להמשיך את פעילות התיאטרון, אך הדבר כרוך בקשיים. כיצד תוכל מריון לדעת, בתקופה נוראה של צרות כה קשות, היכן נמצאים ידידיה או אויביה? דרך תהפוכות אישיות והיסטוריות רבות, התנהגותה של מריון שטיינר וחבריה היא ביטוי נוסף לאמירה האמריקאית המפורסמת "ההצגה חייבת להמשך". טריפו בסרט נוסף על אהבתו לקולנוע, באווירה של כיבוש וקלאוסטרופוביה בצורה היפה ביותר
הרקדנית הגרושה פאולה (מרשה מייסון) ובתה בת העשר לוסי (קווין קמינגס) חיות במנהטן עם בן זוגה הנשוי טוני, עד שיום אחד הן חוזרות הביתה ומגלות שהוא נטש אותן ללא שום אזהרה כדי לשחק בסרט באיטליה. זה רע מספיק, אך גרוע מכך הוא כאשר היא מגלה כי הדירה כבר הושכרה בשכירות משנה לאליוט (ריצ'רד דרייפוס), שחקן נוירוטי משיקגו. אליוט שילם שכר הדירה לשלושה חודשים מראש, וכצפוי מצפה לעבור לדירה, במיוחד משום שכרגע הוא עומד בחוץ בגשם.
קבוצה של צעירים בני מיעוטים מפרברי פריז מתרגלת קטע מהמחזה משחקי אהבה וסיכוי מאת מריבו לשיעור הצרפתית שלהם. עבדלקרים, או קרימו, שבתחילה אינו משחק בהצגה, מתאהב בלידיה. על מנת לנסות לפתות אותה, הוא מקבל את התפקיד של ארלקין ומצטרף לחזרה. אבל הביישנות והסרבול שלו מונעים ממנו להשתתף בהצגה כמו גם להצליח עם לידיה.