סרטו הנודע של אקירה קורוסאווה. הסרט זכה בפרס הראשון בפסטיבל ונציה בשנת 1951, זכייה שהובילה לפרסומם של קורוסאווה ושל הקולנוע היפני ברחבי העולם המערבי. הסרט מבוסס על שני סיפורים מאת הסופר היפני אקוטגווה ריונוסקה, ומתאר פשע של אונס ורצח מבעד לעיניהם של ארבעה עדי ראייה:- טג'ומרו, הנאשם באונס וברצח.- טקהירו, הסמוראי הנרצח, שדבריו מגיעים באמצעות מעלה באוב.- מסאקו, הנאנסת, שהיא אשתו של הנרצח- חוטב עצים ששמו אינו ידוע, שצפה באירוע.הארבעה מעלים מזיכרונם את הפשע. ארבעת העדויות סותרות זו את זו והצופה אינו מסוגל לגלות את האמת, ובפרט אינו מקבל תשובה לנסיבות המוות: האם היה זה מוות בדו קרב, רצח או התאבדות? המוות הוא נתון אובייקטיבי, אך תיאור נסיבותיו סובייקטיבי לחלוטין ומשקף את הפרשנות שנותן למאורעות כל עד ראייה (שהוא גם שותף למאורעות).
פרנקי דאן הוא מאמן אגרוף מזדקן שבתו היחידה מתנכרת לו. הוא מסרב לאמן מתאגרפים צעירים מחשש שהם יתנכרו לו ברגע שהם כבר לא יצטרכו אותו. מגי פיצ'גרלד היא מתאגרפת צעירה השואפת להיות אלופת העולם באגרוף. היא ממוקדת במטרה ונחושה להצליח ביעד שהציבה לעצמה והיא יודעת שהמאמן הכי טוב בעיר הוא פרנקי, שלא כל כך מתלהב מהנודניקית שנצמדת אליו. 'אגרוף זה לא תחום לנשים' - אבל מגי מסרבת להרפות ומוכיחה לו שאיתה הוא יכול להגיע רחוק. מערכת היחסים שלהם הופכת לתא משפחתי חמים וקטן שחסר לשניהם מאחר ומשפחתה מתנגדת למקצוע שהיא בחרה בו.
יצירת זן בודהיסטית, שופעת בשלווה ושלמות ההופכת את הנוף הפסטורלי לשותף פעיל בסיפור. הדמויות השמימיות עוצרות הנשימה נסחפות אל תוך רצף מעגלי שתחילתו מאופיין בתמימות, המשכו באהבה וסופו בהארה ולידה מחדש. היצירה הבנויה מחילופי עונות, מעבירה אותנו את מסלול הכרוניקה הידועה מראש של לידה ומוות.
המסך עולה על "קפה מולר" של הכוריאוגרפית פינה באוש. בין הצופים יושבים גם בניניו, אח רחמן בבית חולים, ומרקו, סופר ועיתונאי. כשיורד המסך, זולגות דמעות מעיניו של מרקו, בניניו מרגיש אותו דבר אבל מתבייש לבכות. לאחר מספר חודשים נפגשים השניים שוב בבית חולים שיקומי, בניניו מטפל באליסיה (ווטלינג), רקדנית צעירה שנפגעה בתאונת דרכים ושוכבת מחוסרת הכרה. מרקו מגיע בכדי להיות לצידה של לידיה, לוחמת שוורים דכאונית איתה הוא ניהל מערכת יחסים עד המפגש חסר המזל שלה עם שור. חוסר הביטחון הגברי? בדידות ואהבה? חוסר יכולת לתקשר? אלמדובר עוסק בכל הנושאים האלו ועוד.
סיפורו האמיתי והנוגע ללב של ראמון סמפדרו שנלחם במשך שלושים שנה על זכותו למות. במרכז העלילה עומדות שתי מערכות יחסים: בינו לבין עורכת הדין שתומכת במאבקו, ובינו לבין אשה מקומית שעושה הכל כדי לעזור לבחור דווקא בחיים.
ז´וליאן הוא ילד בן 12 שנשלח יחד עם אחיו הבכור ללמוד בפנימיה קתולית ספרטנית המיועדת לבני עשירים. יום אחד מצטרף לכיתתו ז´אן, ילד חדש ואפוף מסתורין. תוך חיטוט בחפציו, מגלה ז´וליאן את סודו הגדול של ז´אן - שם משפחתו האמיתי הוא קיפלשטיין: יהודי. היחסים בין שני הילדים מתהדקים והולכים, עד ליום שבו נכנסים לכיתה שני אנשי גסטפו בחיפוש אחר יהודים. המבט של הילד הנוצרי בחברו הנלקח לדרך שאין ממנה חזרה, צורב בזכרון משך חודשים ארוכים אחרי הצפיה. "להתראות ילדים" מחזיר את לואי מאל לעבודה בצרפת אחרי עשור של גלות יצירתית בארה"ב - אל סיפור אוטוביוגרפי-בחלקו שאותו חלם להסריט מאז החלה הקריירה הקולנועית שלו. תוך כדי הצדעה ל"אפס בהתנהגות", יצירת המופת של ז´אן ויגו, הוא מגיש סרט שקול, שסיגנונו מצטנע במתכוון, ומניח את עיקר המשקל על גישה אנינה ולא צעקנית, על סיפור אנושי ונוגע ללב, ועל החיים בצרפת של ימי הכיבוש הנאצי.
מישל מתחיל לכייס אנשים כתחביב ונעצר כמעט מייד, מה שנותן לו הזדמנות להרהר במוסריות של הפשע.אחרי שחרורו, עם זאת, אמו נפטרת והוא דוחה את תמיכת חבריו, ג'ין וג'ק, לטובת חזרה לכייסות (אחרי לקיחת שיעורים ממומחה), כי הוא מבין שזו הדרך היחידה עבורו לבטא את עצמו...
סניגור מסור עסוק בבניית הגנה לפעיל פוליטי נלהב ומארגן שביתות ממעמד פועלים, כאשר הוא מת לפתע בתאונת דרכים. אלמנתו, המאמינה כי הדרך היחידה בשבילה להרגיש שלמה שוב היא לקדם את מטרתו, שוכרת עו"ד מזדקן ומתפשר שייקח עליו את תיקו האחרון של בעלה המנוח. לבסוף היא מבינה שדבר לא יעלים את צערה על בעלה.
על רקע מהפכת הסטודנטים של חודש מאי 1968, מתאספים בני משפחתו של מילו באחוזת הכפר, על מנת לקבור את אם המשפחה שנפטרה. הבעיה היא שגל שביתות ומחאות מונע את קיום ההלוויה, ובינתיים מוצאים עצמם בני המשפחה המורחבת והמתוסבכת הזו במערבולת של תככים, הקנטות, פלירטוטים והרבה יין. קומדיה מרעננת ביותר של הבמאי המהולל לואי מאל ("להתראות ילדים"), שמעבירה ביקורת על הבורגנות הצרפתית הדשנה והשאננה. עם מישל פיקולי ("הזלילה הגדולה") ומיו מיו ("נערת קריאה").
פייר הוא סופר וחוקר מפורסם בצרפת. בלילה אחד של שכרות, פייר מועד, נפצע ושוקע בתרדמת. כשהוא מתעורר, עומד בקושי ונאבק כדי להתחיל ללכת מחדש, מחליט פייר בניגוד לעצת כל הסובבים אותו, לצאת למסע רגלי בו ילמד את צרפת באמצעות שתי רגליו, ויחקור את השבילים הסמויים מהעין. הדרכים הלא ידועות יובילו את פייר, ואת הצופים, אל סדרה של מפגשים אנושיים מרחיבי לב ומעוררי מחשבה, על רקע טבע מרהיב. הסרט מבוסס על הרומן האוטוביוגרפי מאת סילבן טסון.
אן בת ה-23 חיה חיים צנועים עם בעלה ושני ילדיה בקרוואן בגינה של אמה. חייה מקבלים מפנה דרמטי כאשר הרופא שלה מספר לה שהיא סובלת מסרטן ברחם ונשארו לה חודשיים לחיות. היא מכינה רשימה של דברים לעשות לפני מותה, מסדרת את חייהם של בני משפחתה ומתאהבת בגבר בודד שהיא פוגשת במכבסה.