הסרט הראשון שנעשה בעיראק שלאחר סאדאם חוסיין ומתרחש במחנה פליטים כורדי על גבול עיראק-טורקיה ערב פלישת הכוחות האמריקאים לעיראק באביב 2003. הסרט מספר על קבוצת ילדים יתומים, החיים במציאות מסוייטת בתוך סביבה מאיימת ומתפוררת, בהנהגתו של סאטלייט - ילד כריזמטי שמכונה כך עקב תשוקתו לכל דבר טכנולוגי - המנסים לשרוד בתנאים לא תנאים ולמצוא רגעים של שמחה וחום בתוך הטרור של חייהם. כוחו של הסרט נובע, בין השאר, מדימויים חזקים ושימוש בשפה קולנועית עשירה. סרט אנושי ונוגע ללב "המוקדש לכל הילדים התמימים בעולם - קרבנות המדיניות של דיקטאטורים ופשיסטים" (באהמן גובדי). הבמאי זכה בפרס דב הזכוכית ופרס סרט השלום בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ברלין 2005 ובפרס הסרט הטוב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סאן סבסטיאן 2004. תקציר: סינמטק ת"א
מארק (כריסטיאן סלייטר, "עצמאי בשטח") הוא ילד מוכשר וביישן שעבר לאריזונה מהחוף המערבי. הוריו קונים לו משדר רדיו כדי שישמור על קשר עם חבריו, אבל הוא פותח תחנת רדיו פיראטית תחת השם "הארד הארי", וקורא לכל חבריו לספסל הלימודים להטיל ספק ביושר המקצועי של המנהל. כאשר אחד ממאזיניו של "הארי" מתאבד, המנהל קופץ על ההזדמנות וקורא לשלטונות לסגור את תחנת הרדיו הפיראטית.
אווירה טעונת ארוס בסרטו היפה והמעודן של פטריס לקונט, שבו מתוארת מערכת היחסים בין גבר מזדקן לספרית השופעת בה הוא מתאהב. בילדותו ישב אנטואן הצעיר אצל הספרית השכונתית ושאף מלוא הריאות את אדי גופה, את הבושם העדין שלה, בעודו בוחן בחצי עין ביישנית את החזה המשתפל מתחת לכותנתה המיוזעת. בבגרותו הוא נכנס למספרה אותה עיצב הבמאי בתאורה, בצילום המסוגנן ובפסקול, כסוג של אינקובטור, רחם, חלל דחוס וחמים - על מנת להגשים את הפנטזיה ההיא.
מספר שנים חלפו מאז שהצופים ראו בפעם האחרונה את קארי וחברותיה, אבל למרות זאת קארי עדיין מעורבת עם מר ביג ומלאה לגמרי מהאובססיה שלה למותגים. בינתיים, מירנדה מסתגלת לחיי הנישואים ואמהות, שרלוט עדיין לא מרפה מהחלומות שלה וסמנתה ובן זוגה הנאה, כוכב הטלויזיה סמית' ג'ארד מתגוררים ביחד בלוס אנג'לס. כמובן, שכשהבנות נפגשות, הכל חוזר להיות כמו בזמנים הטובים.
סיפור המציאות המסוכסכת במזרח התיכון, דרך מפגש בלתי אפשרי בין שלוש נשים חזקות החיות משני עברי הגבול התרבותי. הסרט מספר על מסען המשותף של חנה בן משה, דתייה קשת יום ממפוני 'ימית', ששורדת את היומיום הודות להרבה אמונה והומור, רבקה כהן-דופון, צעירה יהודייה אמריקאית שהגיעה לישראל לחפש את זהותה היהודית ונשארה בעקבות האהבה, ולילה הפלסטינית, אישה מודרנית וחזקה.