ליאונרד זליג (אלן), גיבור סרט דוקומנטרי פיקטיבי זה, הוא הזיקית האנושית. כלומר הוא יכול להפוך את אופיו ואת הופעתו לפי תכתיבי החברה שהוא נמצא בה. בניו אורלינס הוא יכול להיות נגן ג'ז שחור, בקהיל החסידית להיות אברך, בכינוס המפלגה הנאצית להיות קצין גרמני מקורב להיטלר, הוא מופיע לצד שחקני בייסבול כבייב רות, צד האפיפיור ובכל מקום. הממיסד לא יכול לקבל תופעה כזו, אך נראה גם שאין מה לעשות נגדה: כשזליג נימסר לטיפול אצל פסיכיאטרית (פארו) הוא הופך מייד לפסיכיאטר בעצמו והם מתאהבים. כיאה לאמריקה, הדמות החידתית חסרת האופי הופכת לגיבורת תרבות - הוא צובר עדת מעריצים, מופק אודותיו סרט, מומצא "ריקוד הזיקית" בהשראתו ומומחים רבים מוסרים דעותיהם עליו למצלמה.בסיגנון צילום ועריכה יוצר וודי אלן סרט תיעודי מרתק שכולו מופרך ומומצא. הוא כמובן מגלם את התפקיד הראשי, מה שנותן לו להפגין מעבר ליכולות כתיבה ובימוי מעולים, גם משחק וירטואוזי של קשת גדולה של דמויות.
בחור חתיך מתאהב בבחורה מסתורית (פנלופה קרוז). לאחר ליל אהבה עם האשה הנחשקת, מתנקמת בו האקסית שלו וגורמת לתאונת דרכים המשחיתה את פניו היפות. מנקודה זו נע הסרט בלופים נארטיביים ממושכים, הקופצים בין הזיותיו של הגיבור לבין המציאות שלו - עד שבשלב מסויים כבר לא ברור לחלוטין מה מציאות ומה דמיון. פקח את עיניך, שיצא לאקרנים באותה שנה בה יצאו גם סרטים כמטריקס ואקזיסטנס, עוסק אף הוא בגבולות המציאות המוכרת לנו, אל מול האלטרנטיבה הוירטואלית. הגדולה (וגם הסיוט עבור צופים מסויימים) של הסרט, היא שאמנבאר מצליח לשמוט את קרקע המציאות גם מתחת לכורסתו של הצופה. רק צפייה
מנהל חדש, בגילומו של גרגורי פק (מות הזמיר), מגיע למוסד פסיכיאטרי אך מהר מאוד מתגלה כי הוא מתחזה למנהל המיועד, ועקב אמנזיה אינו מסוגל להבין איך הגיע למקום. פרשת אהבים בינו לבין אחת הפסיכיאטריות משיבה לו את שפיותו, ובכוחות משותפים הם מצליחים לקרוע את המסווה מעל היעלמותו של המנהל האמיתי שנעדר. סצינת החלום המדהימה עוצבה על ידי סלוואדור דאלי. אלפרד היצ'קוק ביים במיומנות אופיינית. עם אינגריד ברגמן (קזבלנקה).
פרוט הוא אדם מסתורי וכריזמטי הטוען בתוקף בפני הרשויות שהוא הגיע לסיור לימודי מכוכב בשם קיי-פקס, המרוחק מכדור הארץ אלף שנות אור. הוא נלקח לבית חולים פסיכיאטרי לבדיקה ואבחון. מהר מאוד נוצר קשר מיוחד בינו לבין מנהל המחלקה שמנסה לפענח את המיסתורין סביב האיש נטול הזהות. כמובן שבתחילה מפקפק הרופא בטענת החולה שלו בדבר היותו חוצן, אבל לאחר שחולי המחלקה הולכים שבי אחרי אישיותו הכריזמטית של פרט, מתחיל גם הרופא להשתכנע שאולי באמת מוצאו מאינטיליגציה אחרת.
כשאנדרו לרג'מן חוזר לעיר הולדתו בניו ג'רסי מזה 10 שנים להיות נוכח בהלווית אימו, הוא מתחבר בשנית לעולם שעזב מאחוריו ופוגש בחורה, סמנת'ה, שתשנה את חיו לנצח. לאחרונה הוא הפסיק לקחת את תרופותיו כנגד דיכאון למרות שלקח אותם בקביעות זה שנים, מסעו של לארג'מן לגילוי עצמי מתעורר בעקבות חזרתו וגורם לו לגילוי מחודש ובריא של עצמו דבר הכולל עימות עם אביו הפסיכולוג ועזרה פסיכולוגית לסמנת'ה בבעיותיה הנפשיים.
פרנסיס וובר חוזר עם עיבוד חדש לאחת הקומדיות המצחיקות ביותר שלו. שני חדרים במלון, באחד רוצח שכיר. בשני גבר שבור לב שרוצה להתאבד. ביניהם דלת משותפת וכשהיא נפתחת... אי אפשר להפסיק לצחוק.
שני מלחים מצווים להוביל מלח צעיר שלישי מווירג'יניה לבית הסוהר בניו המפשייר, שם הוא אמור לרצות מאסר של שמונה שנים. במהלך המסע מתחבב האסיר הצעיר על שומריו והם מחליטים לנצל את הזמן שנותר לו עד המאסר וליהנות מהחופש עד תום. בדרך צפונה עוברות עליהם אי אילו הרפתקאות וכשהמסע מגיע אל סופו הם מגיעים לתובנות חדשות לגבי חייהם. הסרט נחשב לאחד המצחיקים ביותר של שנות ה 70' המוקדמות. הסרט היה מועמד לשלושה פרסים. מועמד לשחקן הטוב ביותר, ג'ק ניקולסון, פרס האקדמיה: מועמד לאדפטציה הטובה ביותר לשנת 1973, מועמד לשחקן המשנה הטוב ביותר - רנדי קוויד. (תקציר: האוזן השלישית).
אנטואן פישר הוא מלח בחיל הים הנמצא על סף הדחה מהחיל בגלל בעיות התנהגות. הוא מתראה עם הפסיכיאטר, ד"ר ג'רום דבנפורט שחופר יחד עם אנטואן בעברו הקשה כילד בקליבלנד, החי עם אם מאמצת מרושעת המכה אותו על בסיס קבוע, ואחות המתעללת בו מינית. ג'רום ואנטואן יוצרים קשר של אב ובן ואנטואן מנסה למצוא את הכוח להתמודד עם העבר האלים, ההווה הבעייתי והעתיד המעורפל.
בוב הוא קצת דפוק בראש, בלשון המעטה. לכן, כשהפסיכיאטר שלו נוסע לחופשה, הוא מרגיש נטוש ונוטה להתקשר אליו כל שתי שניות בערך. כשזה לא עוזר, בוב מחליט לקפוץ לביקור ובכך מצליח להרוס סופית את חופשתו של הדוקטור המבועת. על בני המשפחה האחרים הוא דווקא עושה רושם של אדם מצחיק. זה לגמרי מוריד את אבי המשפחה מהפסים. קומדיה מופרעת נפשית של פרנק אוז ("חנות קטנה ומטריפה") עם ביל מאריי ("אבודים בטוקיו") וריצ'ארד דרייפוס ("מלתעות") בתפקידים הראשיים.
סרטו הראשון של טום פילד הוא סרט רגיש ונוגע ללב, העוסק בהתמודדות של זוג נשוי עם השכול. רות היא מורה למוזיקה ומנצחת על מקהלת בנות, הנשואה למאט הרופא המקומי. בנם היחיד חוזר לחופשת הקיץ שלו ומנהל רומן עם אם חד הורית המבוגרת ממנו, ונמצאת בהליכי גירושין מבעלה האלים. ההורים אינם מתערבים, אך כאשר לרב עליהם עולמם עליהם להתמודד עם טרגדיה בלתי צפויה.
פסיכותרפיסט על סף פרישה(מרלון ברנדו) נתקל במטופל יוצא דופן וכובש לב שמאמין כי הוא דון חואן דה מרקו - המאהב הלטיני הגדול מכולם(גוני דפ). המטופל מספר סיפורים המציתים את דמיונו של הרופא ומעוררים את חיי הנישואים שלו.בסרט יש קרבות יפים והומור נחמד,והסוף מעורר מחשבה רבה... מומלץ בחום.
טום וינגו, מאמן פוטבול ומורה לאנגלית מובטל, נוטש את אשתו, רופאה מצליחה המפרנסת את המשפחה, ונוסע לניו יורק לסייע לד"ר לוינשטיין, הפסיכיאטרית של אחותו התאומה, סוואנה - משוררת רגישה שניסתה לשים קץ לחייה. טום מתחיל לחשוף זיכרונות חבויים אשר יעזרו לפסיכיאטרית להקל על סוואנה. השניים מתאהבים ועוזרים אחד לשני לפתור את בעיותיהם.
ילבור מנסה כל הזמן להתאבד, אבל הוא אף פעם לא מצליח. למרות אישיותו המגנטית, במיוחד עם בנות, הקסם והשנינות שלו לא מסתירים את הפסימיות בנפשו. למעשה, וילבור כל כך מאוכזב מהחיים, עד שאין הוא מוצא סיבה לחיות. בדיוק ההיפך מאחיו הצעיר, הארבור הוא אופטימיסט מושבע, וגם יעשה הכל כדי לשכנע את אחיו שהחיים יפים. שני האחים האקצנטרים גרים בגלזגו, שם הם ירשו חנות לספרים משומשים; ירושה מאביהם שהלך לעולמו.
ד'ר טס קולמן ובתה בת ה 15 אנה פשוט לא מסתדרות, יש להם את כול המריבות שלאמא ובת מתבגרת יכולות להיות, אי הסכמה על שיער, בגדים, מוזיקה וכמובן בנים. בוקר אחד לאחר ויכוח סוער ביותר בארוחת ערב קמות טס ואנה ומבינות שמשהו השתנה הם לא מרגישות כמו עצמן ויש סיבה טובה לכך, האימא והבת התחלפו בגוף ועכשיו כול אחת נמצאת בגוף של השניה, מה שגורם להמון בלבולים וקטעים מטורפים. . .
פיט הוא יתום אשר אומץ על ידי משפחת גוגן האיומה, שמעבידה אותו בפרך מבוקר ועד ערב. יום אחד, פוגש פיט את אליוט הדרקון שמיד נחלץ לעזרתו, ויחדיו הם יוצאים להרפתקאה בלתי רגילה.
טלי פארטה היא אם צעירה שמתמודדת עם מות בנה בן השמונה. לתדהמתה, הפסיכיאטר שלה טוען שאף פעם לא היה לה ילד ושהזכרונות על קיומו הם בראשה בלבד. כאשר היא פוגשת פציינט נוסף הסובל מאותה בעיה, היא מתחילה לחקור את ההתרחשויות כדי להוכיח שהיא אינה איבדה את שפיותה ושבנה היה קיים. עוד היא מגלה שישנם כמה אנשים שהיו מאד שמחים אם היא תפסיק את החקירה.