הפקת טלוויזיה ראוותנית של פיטר גרינאוויי (כתוב בעור). במאה ה-17 מועלה בפני קהל המחזה "התינוק ממאקון" המתאר את האינטריגות החברתיות והפוליטיות שמקיפות את הולדתו של ילד יפהפה ומושלם למשרתת בבית עשיר. השערוריה גדולה יותר בהתחשב בעובדה שהאישה אמורה הייתה להיות בתולה... אט אט הגבולות בין המחזה המוצג למציאות של הסרט מיטשטשים.

גבר ואשה, בשנות החמישים לחייהם ואולי יותר, נוסעים לחופשה במכוניתם הפרטית. הם מגיעים לבית קיט אי שם בכפר. פורקים את חפציהם, מכינים ארוחה, יוצאים לים. פסטורליה כמעט מושלמת. אבל שנייה אחת מיותרת, בה מתעכבת המצלמה על פניו של הגבר, די בה כדי להבין שמשהו אינו כשורה. היא מתרגשת, כן. אבל הוא לא כל כך. הוא מנותק. הוא עצוב. הוא לא לגמרי שם. אם יש דרך להסביר מהי משמעותו של "המבע הקולנועי", אותו מושג שכה אהוב על מורים לקולנוע, סצינת הפתיחה של מתחת לחול, סרטו החדש של פרנסואה אוזון, היא המפתח. פעם אחר פעם מוכיח אוזון את שליטתו המוחלטת באמצעי ההבעה שמאפשר המדיום הקו

זוג מאבד את בנם כאשר הוא נופל מהחלון בחדר הסמוך תוך כדי שהם מקיימים יחסי מין. האבל גורם לאם להגיע לבית החולים אך האב, תרפיסט בעצמו מחזיר אותה  על מנת לטפל בה בעצמו, והם נוסעים לבקתה מרוחקת ביער, "עדן" שבה קרה משהוא לא ברור לאורחים הקודמים..

דניאלה וברונו מכירים במסיבה, ומבלים את הלילה יחד בחדר מלון. לילה של סקס בין זרים מתפתח לשיחה אינטימית שבה נחשפים סודותיהם. המפגש האקראי בין השניים ישפיע באופן מכריע על מהלך חייהם מאותו לילה ואילך.

אירגון מעוניין לרכוש מחוז שלם על מנת לבנות עליו. השטח היחיד שהם עוד לא הספיקו לקנות הוא מכון כושר קטן בשם "אולימפי" בו אדון אוסטריה ג'ו סנטו (ארנולד שוורצנגר) מתכונן לתחרות מר עולם. קרייג בלייק (ג'ף ברידג'ס) הוא שכיר של האירגון המגיע למכון על מנת לקנות אותו, אך במהרה הוא מתחיל לחבב את האנשים בו ומתאהב בחברתו של ג'ו.