סלוודור דה וויטה (טוטו), מקבל יום אחד הודעה מאימו שאלפרדו, חברו מהילדות, נפטר. מכאן מתפתח סיפור יפה ונוגע ללב המספר על החברות בין סלוודור, כילד קטן ושובב, ובין אדם מבוגר העובד כמקרין סרטים בבית הקולנוע המקומי. במהלך התבגרותו של סלוודור, היו אירועי שימחה וטרגדיה רבים, שרק חיזקו את הקשר המיוחד ביניהם וזה מה שעיצב את אופן גדילתו לאדם בוגר, אשר עזב את העיירה על מנת להשיג את חלומו.
חברות מופלאה נוצרת בסרט לא פחות מופלא של אחד הבולטים ביוצרי הקולנוע העצמאי בארה"ב, ממובילי הקולנוע הקווירי החדש, גרג אראקי (דור מזויין). מפגש בין שני בחורים, האחד עסוק באובססיביות ברעיון שנחטף על ידי חייזרים והשני עובד בזנות, מוביל לתגליות מעניינות על חייהם ומאיר את המשותף להם. יצירה רגישה שמעלה כמה שאלות מוסריות ואנושיות מרתיעות וחתרניות. עם ג'וזף גורדון לוויט (מפגשים מהסוג האישי) וברייד קורבט (שלוש עשרה). כולל קומנטרי של אראקי וראיון איתו ועם הסופר סקוט היים.
לרונלד מילר נמאס להיות חנון. הוא מאוהב עד מעל לראש בשכנתו היפה, קפטן קבוצת המעודדות בבית הספר שלו. הוא מנצל רגע של חולשה בו נתקלת המעודדת היפה כדי לרקום איתה עיסקה, אשר תוביל אותו להיות חלק מחבורת המקובלים של בית הספר. הוא מציע לה אלף דולר ובתמורה להם עליה להעמיד פנים שהם יוצאים. למשך חודש. העסקה מצליחה, ורונלד הופך למקובל, אך מהר מאוד לומד שמחיר התהילה גבוה משציפה, וכי הנערה לא נכללת בה.
סיפורה של לוסי הרמון בת ה-19 (ליב טיילר), שטסה לאיטליה לאחר התאבדות אמה, כדי שיציירו את הפורטרט שלה, וכדי לחדש קשר עם נער איטלקי צעיר אותו פגשה בביקורה הקודם במדינה, ארבע שנים קודם לכן. בד בבד, היא מנסה לפענח את צפונות לבה של אמה המנוחה, בדרכה לפתור חידה הרשומה ביומן שהותירה האם מאחוריה.
טרוי - קפטן נבחרת הכדורסל והתלמיד המקובל ביותר בבית הספר מתאהב בגבריאלה, התלמידה החדשה והחנונית של בית הספר. גם הפעם המכשפה של בית הספר, שרפיי, מנסה להפריד ביניהם. הסרט יאחד מחדש את כל הכוכבים של שני הסרטים הקודמים, בשנת הלימודים האחרונה שלהם בבית הספר. טרוי וגבריאלה מבינים שבסוף השנה הם ייפרדו זו מזה ושכל אחד יפנה לכיוון אחר. יחד עם קבוצת הכדורסל של בית הספר ה"ווילדקאטס", הם מופיעים ב"מחזמר האביב" ששיריו חושפים את כל התקוות והפחדים של הצעירים.
183 עמודים יום שישי, 20:00 "אני חושבת שזה היה שפתיים על זווית הפה, אבל אולי זה היה שפתיים על הלחי?" "אבל זו לא היתה נשיקה חזיתית מלאה, נכון?" "נכון." "אני חושבת שהיא רצתה נשיקה חזיתית, והוא הסב את זה לשפתיים על זווית הפה." שבת 18:58 לינדזי היתה לבושה רק בחזייה ובחוטיני. אני לא מבינה את הקטע עם תחתוני חוטיני – למה זה טוב? זה סתם נתקע בחריץ של התחת וזהו. שבת 11:30 השכנה בבית לידנו התלוננה שוב על אנגוס. הוא מאיים על הפודל שלהם. היא טוענת שאנגוס אורב לו. "תראי, אנגוס הוא חתול-בר סקוטי, זה בטבע שלו. הוא אורב לטרפו." הסברתי. אנגוס, חוטיני ונשיקות חזיתיות הוא יומנה של ג'ורג'יה ניקולסון, שנכתב במשך שנה אחת בחייה. זהו יומן עסיסי ומשעשע הפורש לפנינו את עולמה הרגשי של בת עשרה על כל תנודותיו הקיצוניות.
טרי וולפמאייר נשארת לגדל את ארבע בנותיה לבד, לאחר שבעלה נעלם יום אחד. אט אט מתפתח קשר בינה לבין השכן ממול, שחקן בייסבול בפנסיה. מערכת היחסים מהווה תחרות קשה עם בנותיה, על תשומת ליבה, והבנות מוצאות עצמן מעורבות במעלליה הרומנטיים יותר מאשר בבעיות ההתבגרות של עצמן. עם ג'ואן אלן ("סופת קרח") וקווין קוסטנר ("לרקוד עם זאבים"). במאי: מייק בינדר ("זוגות בהחלפה").