ה-"הדיקטטור הגדול" כפרודיה מזהירה על הרודנות וקריקטורה גאונית על היטלר. מעשה בחילופי זהות, בין ספר הגטו היהודי לרודן מדינת טומניה הוא אדנואיד היינקל. צ'פלין בתפקיד הכפול עובר מארמון הדיקטטור אל הגטו הנרדף, ובסגנונו המוכר והאהוב ממזג פאתוס, סנטימנט והזדהות אנושית, מחד, ומאידך בז להיטלר ולנאציזם. הסרט משופע המצאות קומיות גאוניות, כמו כן משתתפים בסרט פולט גודארד בתפקיד חנה, הכובסת היהודיה ובחירי הקומיקאים מבני הדור ההוליוודי הקודם.
נקודת ציון דוקומנטרית זו - אחת ההשתקפויות הקולנועיות הראשונות של זוועות השואה - היא לירית כמו שהיא גראפית, והשפיעה על סרטים עד וכולל "רשימת שינדלר". הבמאי אלן רנה משלב בקונטרסט חד וקשה צילומים ממחנה אושוויץ - שרידי המבנים הריקים ב-1955, והתמונות הקשות והמוכרות לנו משנת שיאו של אתר ההשמדה, 1944.
אפריל 1945, היטלר ומזכירתו הראשית טראודל ג'אנג' מוצאים את עצמם בבונקר. מנותק מהצבא שלו ומאנשי האס אס, הנוטשים אותו בזה אחר זה, מסרב היטלר להכיר בהפסד הבלתי נמנע ולהודות שעולמו מתמוטט עליו, הלך רוחו נע מהפסד בלחימה או בריחה, משמירת אמונים למטרה - לשמירה על חייו, עד אשר הוא מקבל את ההחלטה הגורלית לשים את הקץ לחייו.
בתום מלחמת העולם השנייה, נפגשו החיילים המשוחררים פרד דרי (דנה אנדרוס), הומר פאריש (הרולד ראסל) ואל סטפנזון (פרדריק מארץ'), בתופשם טרמפ אגב שובם הביתה. היה זה על מפציץ שהיה בדרכו לעיר בון, עיר המערב-התיכון אמריקאית טיפוסית. פרד היה סגן בחיל האוויר ומפציץ באירופה. הומר היה בצי ואיבד את ידיו מחמת כוויות שספג כשספינתו נפגעה. אל שירת כסמל בחיל הרגלים באוקיינוס השקט.
בכפר קטן ושמרני בצ'כוסלובקיה הכבושה ע"י הגרמנים (במלחמת העולם השנייה), מחליט בחור צעיר, העובד כשוליה בתחנת רכבת, לצאת למסע של שחרור עצמי, בדרך לאיבוד בתוליו. סרטו זוכה פרס האוסקר של גדול במאי צ'כוסלובקיה ג'רי מנזל, ואחת מפסגותיו של הגל החדש הצ'כי בשנות הששים. מבט מלא חמלה ואופטימיות על המצב האנושי, מבוסס על ספרו של בוהמיל הראבל, שכתב גם את "עפרונים על חוט" עליו מבוסס סרט נוסף של מנזל.