ליאונרד זליג (אלן), גיבור סרט דוקומנטרי פיקטיבי זה, הוא הזיקית האנושית. כלומר הוא יכול להפוך את אופיו ואת הופעתו לפי תכתיבי החברה שהוא נמצא בה. בניו אורלינס הוא יכול להיות נגן ג'ז שחור, בקהיל החסידית להיות אברך, בכינוס המפלגה הנאצית להיות קצין גרמני מקורב להיטלר, הוא מופיע לצד שחקני בייסבול כבייב רות, צד האפיפיור ובכל מקום. הממיסד לא יכול לקבל תופעה כזו, אך נראה גם שאין מה לעשות נגדה: כשזליג נימסר לטיפול אצל פסיכיאטרית (פארו) הוא הופך מייד לפסיכיאטר בעצמו והם מתאהבים. כיאה לאמריקה, הדמות החידתית חסרת האופי הופכת לגיבורת תרבות - הוא צובר עדת מעריצים, מופק אודותיו סרט, מומצא "ריקוד הזיקית" בהשראתו ומומחים רבים מוסרים דעותיהם עליו למצלמה.בסיגנון צילום ועריכה יוצר וודי אלן סרט תיעודי מרתק שכולו מופרך ומומצא. הוא כמובן מגלם את התפקיד הראשי, מה שנותן לו להפגין מעבר ליכולות כתיבה ובימוי מעולים, גם משחק וירטואוזי של קשת גדולה של דמויות.
סרטו הראשון של רוב ריינר הוא פרודיה על סרטים "רוקומנטריים" המתארים בעיניים מעריצות את קורותיהן של להקות אהובות. "ספינאל טאפ" היא להקת רוק כבד בריטית טיפוסית, מעין שילוב מופרך של "סגול כהה", "לד זפלין" ו"סטטוס קוו". ריינר המגלם את במאי הסרט התיעודי שמלווה את הקורה מאחורי הקלעים של מסע הופעות כושל שלהם בארה"ב ומציג סאטירה שנונה על עולם הרוק והכסף הגדול מאחורי ה"אמנות".
סרטם הראשון של להקת הביטלס היא קומדייה אשר מתארת יום "טיפוסי" בחייהם: מעריצים היסטרים, קרובי משפחה מטורפים והמון המון שירים. סרטו המצוין של ריצ'ארד לסטר דווקא מראה את חברי הלהקה בצורה נינוחה על המסך, כאילו נולדו לכך
הקומיקאית שרה קופר, שהפכה לסנסציה בעקבות סרטוני הליפ-סינק של דונלד טראמפ, מככבת בספיישל מערכונים עמוס כוכבים שעוסק בפוליטיקה, גזע ונושאים קלילים אחרים. בין היתר מתארחים מאיה רודולף (שגם נמנית על המפיקים), ווינונה ריידר, אוברי פלאזה, מריסה טומיי, בן סטילר, הלן מירן, ג'ון האם, ג'יין לינץ', וופי גולדברג, פרד ארמיסן, מייגן ד'י סטליון, קוני צ'אנג, ג'ונתן ואן נס ואחרים.