אחרי הפלישה הנועזת לנורמנדי, קפטן ג'ון מילר מוביל חבורת לוחמים אל מעבר לקווי האויב כדי לחפש צנחן ששלושת אחיו נהרגו בקרב.

נקודת ציון דוקומנטרית זו - אחת ההשתקפויות הקולנועיות הראשונות של זוועות השואה - היא לירית כמו שהיא גראפית, והשפיעה על סרטים עד וכולל "רשימת שינדלר". הבמאי אלן רנה משלב בקונטרסט חד וקשה צילומים ממחנה אושוויץ - שרידי המבנים הריקים ב-1955, והתמונות הקשות והמוכרות לנו משנת שיאו של אתר ההשמדה, 1944.

מועמד ל-11 פרסי אוסקר ועם צוות שחקנים יוצא מן הכלל, הסרט ממחיז את אחד מהמשפטים הרבים שנערכו לפושעים נאציים כמה שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. המשפטים הללו התקיימו בשנת 1948 בעיר נירנברג שבגרמניה ונוהלו בידי צוות שופטים רב לאומי. ספנסר טרייסי (משפט הקופים) הוא שופט אמריקני הניצב בפני הכרעות קשות בנוגע למידת אחריותם של הנאשמים למעשי הפשע של הרייך השלישי. סטנלי קרמר (נחשו מי בא לסעוד) מביים דרמת בית-משפט מצויינת עם ברט לנקסטר (האי של ד"ר מורו), מרלן דיטריך (המלאך הכחול) , ג'ודי גרלנד (הקוסם מארץ עוץ), מונטגומרי קליף (יוצאי הדופן) ומקסימיליאן של (צלב הברזל) שזכה באוסקר על תפקידו.

סרטו המצוין של ארנסט לוביטש (החנות מעבר לפינה), המתרחש בפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השניה. צנחן פולני מנסה למנוע מהכוחות הנאציים להשיג את רשימת לוחמי המחתרת, תוך שהוא מתחבא בביתה של שחקנית תיאטרון חיננית. למרות הכל הוא מוצא גם זמן להתאהב. עם קרול לומברד, ג??ק בני ורוברט סטאק.

אפופיאה של דויד לין, על אלה שנפלו בשבי היפני במלחמת העולם השנייה, באחד מסרטי המלחמה המפורסמים ביותר, שהיה בין הראשונים שהצביעו על הבזבוז, הטרגיות והטפשות שבמלחמה. זהו סרט ראווה אינטליגנטי ולי הצליח למזג בו עדינות סובייקטיבית עם סצינת המונים וקרבות. אוסקר לסרט הטוב 1957.

1944, שתי דקות לפני הפלישה לנורמנדי. חבורה של אסירים נידונים למוות או לתקופות מאסר ממושכות מגויסת על ידי מפקד קשוח עם מוניטין צבאי מרשים למשימת צניחה נועזת, אל תוככי הרייך השלישי. אם יחזרו בשלום, מובטחת להם חנינה. כאשר נודע לממונים שהאסירים מתנהגים לא ממש כמו יחידה, הם מדמים משחק מלחמה שבסופו יוחלט אם יצנחו בעומק עורף האויב או יחזרו לכלא. המהדורה המיוחדת כוללת את סרט ההמשך מ-1985, גם הוא בכיכובו של לי מרווין. כמו כן, היא כוללת קומנטרי עם השחקנים ובונוס תיעודי על חיילים מאחורי קווי האוייב במלחמת העולם השנייה.

עלילת חייו של מהטמה גנדי, מנהיג תנועת השחרור ההודית מעול האימפריאליזם הבריטי. הסרט מתחיל במאבקו בחוקי הגזע של דרום אפריקה, עובר דרך התפתחות הפילוסופיה שלו ביחס להתנגדות הפסיבית, ומגיע עד פעולות המחאה נגד שלטון הוד מלכותה, מאסריו התכופים והירצחו על ידי פנאט מוסלמי בינואר 1948. אפוס מעמיק של ריצ'ארד אטנבורו, שזכה בשמונה פרסי אוסקר, כולל לשחקן הראשי, בן קינגסלי ("לצאת נקי") בתפקיד חייו.

ז´וליאן הוא ילד בן 12 שנשלח יחד עם אחיו הבכור ללמוד בפנימיה קתולית ספרטנית המיועדת לבני עשירים. יום אחד מצטרף לכיתתו ז´אן, ילד חדש ואפוף מסתורין. תוך חיטוט בחפציו, מגלה ז´וליאן את סודו הגדול של ז´אן - שם משפחתו האמיתי הוא קיפלשטיין: יהודי. היחסים בין שני הילדים מתהדקים והולכים, עד ליום שבו נכנסים לכיתה שני אנשי גסטפו בחיפוש אחר יהודים. המבט של הילד הנוצרי בחברו הנלקח לדרך שאין ממנה חזרה, צורב בזכרון משך חודשים ארוכים אחרי הצפיה. "להתראות ילדים" מחזיר את לואי מאל לעבודה בצרפת אחרי עשור של גלות יצירתית בארה"ב - אל סיפור אוטוביוגרפי-בחלקו שאותו חלם להסריט מאז החלה הקריירה הקולנועית שלו. תוך כדי הצדעה ל"אפס בהתנהגות", יצירת המופת של ז´אן ויגו, הוא מגיש סרט שקול, שסיגנונו מצטנע במתכוון, ומניח את עיקר המשקל על גישה אנינה ולא צעקנית, על סיפור אנושי ונוגע ללב, ועל החיים בצרפת של ימי הכיבוש הנאצי.

שני צלפים, רוסי וגרמני, במשחקי חתול ועכבר שהם מנהלים במהלך "קרב סטלינגרד".

בכפר קטן ושמרני בצ'כוסלובקיה הכבושה ע"י הגרמנים (במלחמת העולם השנייה), מחליט בחור צעיר, העובד כשוליה בתחנת רכבת, לצאת למסע של שחרור עצמי, בדרך לאיבוד בתוליו. סרטו זוכה פרס האוסקר של גדול במאי צ'כוסלובקיה ג'רי מנזל, ואחת מפסגותיו של הגל החדש הצ'כי בשנות הששים. מבט מלא חמלה ואופטימיות על המצב האנושי, מבוסס על ספרו של בוהמיל הראבל, שכתב גם את "עפרונים על חוט" עליו מבוסס סרט נוסף של מנזל.

לוקה שטיינר, יהודי גרמני שמצא מקלט בפריז מאז עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאלץ לצאת לגלות בשנית ולעזוב את צרפת. הוא משאיר את אשתו, מריון, לנהל את התיאטרון היוקרתי שלו, תיאטרון מונמאטר. מריון חייבת להמשיך את פעילות התיאטרון, אך הדבר כרוך בקשיים. כיצד תוכל מריון לדעת, בתקופה נוראה של צרות כה קשות, היכן נמצאים ידידיה או אויביה? דרך תהפוכות אישיות והיסטוריות רבות, התנהגותה של מריון שטיינר וחבריה היא ביטוי נוסף לאמירה האמריקאית המפורסמת "ההצגה חייבת להמשך". טריפו בסרט נוסף על אהבתו לקולנוע, באווירה של כיבוש וקלאוסטרופוביה בצורה היפה ביותר