היא לא רצתה להיות כוכבת, היא רק רצתה לצרוח – כך אומרת שינייד אוקונור, שבגיל 55 מתגלה כחריפה, חכמה ומעניינת יותר מתמיד. אוקונור מספרת את סיפור חייה – סיפורה של אמנית שצמחה במקום קשה ומתוך טראומות ילדוּת והתעקשה למחות ולספר את סיפורה לעולם שעדיין לא היה מוכן לשמוע. קטעי ארכיון, מוזיקה וראיונות עם אוקונור מציירים את מאבקיה בדעות קדומות ומיזוגניה, ומציירים דמות עמוקה, השונה לגמרי מהדימוי המעורער שהוצמד לה בתקשורת.
עיבודו של ז'אן-פול ראפנו למחזה מאת אדמונד רוסטאן. העלילה עוסקת באביר בן המאה ה-17, שמאחורי חוטמו המפלצתי מסתתר פייטן בעל רגשות נעלים. את הקלאסיקה הזו, שעשתה כאב ראש רציני לכל מי שניסה לעבדה לקולנוע, נטל בתחילת העשור ראפנו, ניפה מן המחזה רגעים מיותרים, אך השאיר על כנה את החריזה המקורית ואת המבנה העלילתי. התוצאה אלגנטית ומהנה, עשויה בחן רב כשז'ראר מרשים וכובש את לב הצופים כתמיד.
השנה: 1953. המיקום: ארה"ב של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעידן של תחילת המודרניזציה התרבותית והטכנולוגית, והקמת התנועה לשחרור האישה.קתרין אן וויליס (ג'וליה רוברטס) היא בוגרת אוניברסיטת ברקלי ובעלת נפש חופשית, שמקבלת משרת הוראה כמורה לאומנות בקולג' הנשים וולסלי.חדורת מוטיבציה לשנות ולהשפיע, וויליס נתקלת במוסד מיושן, הטבועים בו נורמות ישנות ופרימיטיביות בנוגע למיקום האישה בחברה ובכלל.נראה כי בעוד אמריקה צועדת לעבר מתן זכויות שוות יותר לנשים, שרק לפני כמה שנים שימשו כוח אדם מכריע בניצחון האמריקאים במלחמת העולם השנייה, בוולסלי מתעקשים להמשיך לדבוק בערכים שאבד עליהם הכלח, וממשיכים להלביש את הנשים במחוך וללמד אותן להיות פחות שאפתניות ובעלות מחשבה עצמאית.וויליס לוקחת על עצמה את המשימה לחנך את בנות הדור הצעיר לדעתנות, אמביציוזיות והצלחה (בין תלמידותיה הבולטות ניתן יהיה למצוא את ג'וליה סטיילס, קירסטן דאנסט ומגי גילנהייל), ובכך משנה את מסלול חייה וחייהן לנצח, כמו גם ממרידה על עצמה את ראשי הממסד.