חברותיהן של חוליו וטנוץ', בני 17, נוסעות לחופשת קיץ ומשאירות אותם עם מלוא תאוותם בידם. באירוע משפחתי פוגש צמד הצעירים את לואיסה, יפהפייה מושכת ומבוגרת מהם, והם משכנעים אותה להצטרף אליהם לטיול חושני אל חוף ים מרוחק ואקזוטי. מה שעשוי היה להיות קומדיית נעורים קלת דעת נהפך לדרמה מלנכולית, ארוטית וכנה על אובדן התמימות.
אחרי שתמו פרקי הסדרה המונומנטלית "טווין פיקס" (שלאחרונה נבחרה ע"י מבקרים מכל העולם כיצירת הטלוויזיה הטובה ביותר בתולדות המדיום), יצר דייוויד לינץ' את הסרט הזה המתאר את עשרת ימיה האחרונים של לורה פלמר לפני הירצחה. הסרט היה אמור לספק את כל התשובות לשאלות שהעלתה הסדרה, אך במקום זאת רק הכניס תהיות נוספות ללב המעריצים. כפי שזכור הסדרה הורדה בזמנו מהמסכים בארה"ב בטרם הושלמה כראוי ע"י לינץ' בגלל הירידה ברייטינג. לכן, בצעד מחאה, פותח לינץ' את הסרט בריסוק של מכשיר טלוויזיה.
הבמאי טום טיקוור ("Run לולה Run") מעבד למסך את רב המכר של פאטריק זוסקינד, על ז'אן באפטיסט גרנוויל, יתום בן המאה ה-18, שמפתח חוש ריח מפותח ביותר המוביל אותו לייצור של בשמים. האובססיה שלו למצוא את הניחוח האולטימטיבי מובילה אותו לדרך אפלה מאוד שמסתיימת באלימות. הפקה אפית, בעלת חזון ויזואלי מרשים - הסרט הגרמני היקר ביותר נכון ל-2006.
סרט שהואר באופן חלקי, איך שהמוציא לאור של הפורנוגרפיה נעשה הטוען של חופש הדיבור של כל האנשים.
לואיס בונואל מבסס את סיגנונו האנטי דתי והאנטי בורגני ב"תור הזהב" הסוראליסטי - אשר עדיין מצליח לזעזע את הצופים בו. כאשר גבר ואישה אלמוניים (גסטון מודו וליה ליס) מנסים למצות את תשוקתם המינית, כוחות הצדקנות מסכלים את נסיונם ללא הרף. האמן סלבדור דאלי עומד מאחורי התסריט הפרובוקטיבי.
שנות הששים העליזות: אושי אוברמאייר, נערה בשנות העשרה ממינכן מסובבת לגברים את הראש, מגרה אותם גם עם ההופעה שלה. אושי לומדת להכיר את האהבה החופשית ב"קומונה 1" האגדית בברלין. היא מתחילה במערכת יחסים עם חבר הקומונה ריינר לנגהנס. תוך זמן קצר היא מבחינה שהאידיאלים הנעלים בקרב מחנה השמאל לא מתיישבים עם המציאות: לנגהנס תמיד מוכן לפרשיות אהבים מהצד אך מגיב בקנאה כאשר אושי נוטלת לעצמה אותה זכות.
סרט קולנוע אמריקאי מסוגה דרמה-קומית-רומנטית, שעלילתו מתרחשת במנהטן בתקופה שלאחר אסון התאומים. את הסרט, שיצא בשנת 2006, כתב וביים ג'ון קמרון מיטשל
מבוסס על סדרת הקומיקס של הקריקטוריסט המחתרתי רוברט קראמב, סרט הפולחן "פריץ החתול" מתבונן באידיאלים של שנות השישים בעיניים ציניות להפליא. זהו עולם בו השחורים מצויירים בעורבים, השוטרים הם חזירים, הרבנים היהודים אריות, וחתולים - כמו פריץ הסטודנט ב-nyu - מחליפים את הבחורים הלבנים אכולי רגשות האשר הרוצים להיות משוררים אך, בעיקר מעשנים גראס ועוסקים במין קבוצתי עם כל בחורה העוברת בסביבה. לאחר שהתפרצות שוטרים לאורגיית הסמים הפכה את פריץ לעבריין נמלט מהחוק, הוא מעלה באש את מעונות הסטודנטים באוניברסיטה, ושם פעמיו לדרכו ההזויה בחיפוש עצמי. החתול הקרוע גונב מכונית, מתחיל מהומה על רקע גזעני בהארלם, ולבסוף מוצא עצמו תקוע מחוץ לסן-פרנסיסקו עם חבורת מהפכנים סדיסטיים המונהגת על ידי ארנב אופנוען נרקומן. 'החתול פריץ'; היה לסרט פולחן מייד עם יציאתו מעצם העובדה שהיה לסרט המצויר הראשון שדורג כסרט "פורנו", אם כי מסריו החתרניים בנוגע לסמים, גזענות וחיפוש עצמי, מודגשים הרבה יותר מאשר סצנות הסקס הגרוטסקיות והאלימות הגרפית. לאוהבי סרטי הקאלט מובטחת הנאה צרופה