סרטו המודרניסטי והקיצוני ביותר של ברגמן – מעין מסה אינטלקטואלית על משמעות הקיום (אם בכלל יש כזו), על הקו הדק בין מציאות לפיקציה, בין שפיות לטירוף, ועל אומנות הקולנוע. שחקנית שנדרה נדר של שתיקה, עוברת לחיות בבקתה מבודדת, מטופלת באחות שדומה לה מאוד.בדמיון הזה בין השחקניות ליב אולמן ("תמונות מחיי נישואין") לביבי אנדרסון ("פני המכשף"), עושה ברגמן שימוש לצורך טשטוש הזהות בין שתיהן (עד כדי כך שבאחד השוטים, פניהן מתמזגים זה בזה).
אדה מקג'ארט, (הולי האנטר) אישה אילמת המוצאת בפסנתר את הכלי לביטוי עצמיותה. אביה משיא אותה לחוואי ניו זילנדי, ומשגר אותה ואת בתה לחוף ניו זילנד עם הפסנתר, הבעל הטרי, אליסטר סטיוארט (סאם ניל) אינו מודע לצורך הנפשי של רעייתו בפסנתר, ומותיר אותו מאחור על החוף,בצר לה, פונה אדה לג'ורג' באינס (הארווי קיטל) החוואי השכן, ומבקשת ממנו שיעלה עבורה את הפסנתר מהחוף, ובין השניים מתפתחת מערכת יחסים מורכבת. סרט ניו זילנדי רגיש זה, זכה בפרס האוסקר לסרט הזר בשנת 1993, הסרט מתאר באופן חודר את רגשותיהם העצורים של הבעל המופנם, האישה האילמת, המובאת למקום פראי ומנוכר, והשכן הנוקט בפעולות לא שיגרתיות ע"מ זכות באהבתה. הסיום הדרמטי ישאיר אתכם עם הרהורים על כח רצון החיים.
הטבליות האלה מכילות הרואין. כל אחת מהן שוקלת 10 גרם וגודלה 4.2 ס"מ על 1.4 ס"מ. הן בדרכן לניו יורק בתוך בטנה של נערה בת 17. זהו סיפורה של מריה, נערה קולומביאנית צעירה, שהתברכה בכוחות נפש גדולים וברצון בלתי נדלה לעצמאות כלכלית. בניסיונותיה למצוא דרך לברוח מקולומביה לאמריקה מלאת האפשרויות, נענית מריה להצעה מפתה, ומוצאת עצמה בלב ליבה של התעשייה להברחת סמים. לא בכדי גנב הסרט הזה את כל תשומת הלב בפסטיבלי סאנדנס וברלין האחרונים. השילוב המנצח של תסריט מבריק, משחק משובח, עבודת בימוי מעולה ורגעים קומיים, זיכו אותו בשבחי הקהל והביקורת כאחד.
לי, זונה חסרת בית, פוגשת בגיי-בר את סלבי, לסבית צעירה שנשלחה מבית הוריה אל דודתה, כדי "לרפא" אותה מהלסביות. סלבי מנסה לפתות את האישה הבוגרת, המשוחררת, גסת הרוח והפרועה. לי, שאינה לסבית, מגלה פתאום את האהבה. לאחר חיים של ניצול מיני ועבודה בזנות, היא נחשפת לחום וחיבוק אמיתי. לי מנסה לשנות את אורח חייה ומתחילה לחפש עבודה שתפרנס בכבוד אותה ואת בת זוגה הצעירה והעצלה. כשהיא נכשלת בניסיונותיה, היא נאלצת לחזור לזנות, כדי לממן מזון, מגורים והרבה שתייה. אחד מלקוחותיה תוקף אותה פיזית ומינית, ולי, באקט של זעם והגנה עצמית, יורה בו וגונבת את כספו ואת מכוניתו. כך מתחילה שרשרת של רציחות של עוד חמישה גברים.
שני רוכבי אופנוע היפים עורכים מסע לחציית ארה"ב, מקליפורניה לניו אורלינס. בדרך הם עושים הרבה סמים, מצטרפים זמנית לקומונה וגם פוגשים את ג'ורג' הנסן המעוך, בגילומו של ג'ק ניקולסון, שעורר תשומת לב רבה בתפקיד שהעניק לו מועמדות לאוסקר. דניס הופר (רומן על אמת) שביים את סרט הקאלט הזה, נקודת התפנית המרשימה של הקולנוע האמריקאי, לקח את פרס השחקן בקאן.
העלילה השייקספירית הועתקה לורונה-ביץ' בקליפורניה. בני קפיולט הם כנופיית היספנים לבושי שחורים ויריביהם בני מונטגיו הם נערי חוף קליפורניים בחולצות נוסח הוואי. מרקוצ'יו הוא דראג קווין שחור וקרבות הרחוב מעוצבים בסגנון מערבוני ספגטי וסרטי פעולה הונג-קונגיים. נוסחת האם.טי.וי. השייקספירית של הבמאי האוסטרלי באז לרמן ("רק לרקוד") היא אולי העיבוד השייקספירי המקורי ביותר מאז "כס הדמים" של אקירה קורוסאווה. העלילה מתנהלת בקצב תזזיתי, חיתוכים מהירים וקיצביים, עיצוב פופיסטי, קיטשיות מופגנת, כשבהצד הויזואלי המהמם משתלב היטב עם פס הקול הרוקיסטי. אין להתפלא שהשחקן הבריטי בן קינגסלי הגדיר סרט זה כעיבוד השייקספירי המוצלח ביותר לקולנוע.
ילבור מנסה כל הזמן להתאבד, אבל הוא אף פעם לא מצליח. למרות אישיותו המגנטית, במיוחד עם בנות, הקסם והשנינות שלו לא מסתירים את הפסימיות בנפשו. למעשה, וילבור כל כך מאוכזב מהחיים, עד שאין הוא מוצא סיבה לחיות. בדיוק ההיפך מאחיו הצעיר, הארבור הוא אופטימיסט מושבע, וגם יעשה הכל כדי לשכנע את אחיו שהחיים יפים. שני האחים האקצנטרים גרים בגלזגו, שם הם ירשו חנות לספרים משומשים; ירושה מאביהם שהלך לעולמו.
טאנו הוא עבריין צעיר המעביר את זמנו במוסד סגור, ונשלח לחופשה בת 48 שעות לרגל חתונתו של אחיו. היומיים האלה הופכים עבורו להזדמנות גדולה של פריקת עול מוחלטת: סמים, שתייה, חברים, זיונים. אבל זה לא נגמר שם. חופשה אחת קצרה הופכת למסע התבגרות והבנה, דרך העדשה של הבמאי אלברטו רודריגז. בתפקיד הראשי מופיע חואן חוזה באלסטה (הילד המדהים מ-El Bola). פרס גויה לשחקן הצעיר חסוס קארוזה. לצידם צוות שלם של שחקנים-נערים לא מקצועיים.