על רקע הסתיו השוודי הפסטורלי, טווה הבמאי בו ארנה ויבניוס סיפור מדמם על נקמתה של בחורה שדורדרה לזנות, סוממה, נאנסה ובדרך איבדה את עינה. הסרט בן 30 השנים שוחזר, שופץ והוכתר זה מכבר על ידי קוונטין טרנטינו כסרט הנקמה הקשוח ביותר בתולדות הקולנוע (והוא אמור  לדעת...)

אשה החוקרת פרפרים ועשים בוחנת את גבולות מערכת היחסים עם המאהבת הלסבית שלה.

אנה (גריי באי) היא בחורה רווקה מודרנית ועצמאית המתרכזת בעבודתה, וזהירה להסתבך ביחסים רומנטים. כל חייה זה רק תענוגות, זרים בלי קשר מחייב, ללא התחייבות, ללא פגיעות. היא רק עכשיו מצאה דירה חדשה, והיא רוצה לפתות את הידיד שלה האחרון פרנק (תומאס ראפט) לעבור לגור איתה. במקום זה היא מוצאת את קמילה (איילין דאלי) הדיירת הצעקנית והאוהבת, אשר משתפת את אנה בחוויות מיניות על אהבה והתחייבות. אך אז חבר מהעבר במקרה דופק על סף דלתה. ג'ואן (מארק סטיבנס), הגבר שחמש שנים קודם לכן שבר את ליבה של אנה. אנה מתפתה ונמשכת אליו וזה לא טוב, יותר מתמיד היא צריכה לחזור לחייה השמחים ולעבור הלאה. למרבה המזל היא מקבלת הצעת עבודה לעצב תלבושות לתיאטרון בפריז, רחוק מהפיתויים הרומנטים ככל האפשר... מתאים?