סרטו האילם האחרון של צ'רלי צ'פלין, שיש בו אמירה נוקבת על החברה המתועשת, על צביעות בורגנית, ועל חוק וסדר בחברה דמוקרטית לכאורה. היחיד כמי שנשחק בין גלגלי המערכת, וכמי שהליכתו בסך כחלק מעדר אינה מבטיחה אותו מפגעי הממונים.
קומדיה צינית של בילי ווילדר הבוחנת את חיי המין של האמריקאים. ג'ק למון הוא פקיד צעיר המשאיל את דירתו למנהלים שונים ממקום עבודתו, כדי שהדירה תשמש למפגשי אהבים עם פילגשותיהם. הכל למען קידומו בעבודה. אך התוכנית משתבשת כאשר הוא מתאהב בפילגשו הצעירה של הבוס שלו. זכה בפרסי האוסקר על הסרט הטוב, הבימוי, התסריט (ווילדר ודיאמונד), עריכה ועיצוב אמנותי. בהמשך הסרט עובד למחזמר מצליח בברודוויי.
שני מוזיקאים שבניגוד לטובתם צפו בחיסול חשבונות אכזרי של המאפיה, נאלצים להצטרף לחבורה של להקת בנות בלבד העושה את דרכה למיאמי. טוני קרטיס הוא הסקסופוניסטית ג'וזפין וג'ק למון הוא דפני, נגנית הקונטרבס. חייהם מסתבכים כאשר הם מתאהבים בשוגר קיין, זמרת הלהקה (מרילין מונרו). הבימוי הנפלא, התסריט השנון והמשחק יוצא הדופן הופכים את הקומדיה המקברית שההתחזות נמשכת לכל אורכה, לסרט הדראג האולטימטיבי של כל הזמנים. למרבה ההפתעה ואי הצדק האוסקר הבודד שהוענק לסרט היה עבור התלבושות.
ג'פרסון סמית, מנהיג תנועת נוער צעיר ואידיאליסטי, נשלח לבית הנבחרים, במקומו של סנטור, שהלך לעולמו. שולחיו המושחתים - מושל המדינה ואיל עיתונות - סבורים שתמימותו של האיש לא תאפשר לו להתחקות אחר מעשיהם ולחשוף אותם ברבים. בוושינגטון, מבהירה לו מזכירתו, כי דווקא הוא ולא אחר זכה במשרה. הפוליטיקאי הירוק והבלתי משופשף, נאלץ לצאת למלחמה נגד מכונה מפלגתית, מושחתת ומשומנת היטב ונגד עיתונות עוינת. "מה שחסר לו בניסיון, הוא משלים בלחימה", מאפיין מישהו בסרט את סמית. ואכן, התכונה הזו היא המסייעת לו, בסופו של דבר, לגבור על הנבלים ולזכות במלחמה אבודה מראש. "מר סמית הולך לוושינגטון" הוא סרטו הרוזוולטי ביותר של קאפרה.
קומדיה רומנטית שנונה על יורשת עשירה שבורחת מאביה ומתאהבת בעיתונאי צעיר, במהלך נסיעת אוטובוס מניו-יורק למיאמי. סרטו שובה הלב של פרנק קאפרה הגדול (רעל ותחרה) מתמודד בחן עם המשבר הכלכלי של שנות ה-30, מעורר לסולידריות בין-אנושית ומציג שני כוכבים אלמותיים: קלודט קולבר (אשתו השמינית של כחול הזקן) וקלארק גייבל (חלף עם הרוח). שימו לב איך הגברת הזאת תופסת טרמפים!
מיקי מאוס ומיני מאוס נוסעים בעגלה מוזיקלית עם חבריהם הוראס הסוס וקלרבל הפרה, עד שפיט רגל עץ מגיע ומנסה להעיף אותם מהדרך. מיקי והוראס נאלצים לעבור דרך המסך אל הקולנוע של ימינו, ומופתעים למצוא את עצמם בעולם של צבע ותלת ממד. מיקי ממשיך להילחם מול פיט בצד השני של המסך, ומגייס לעזרתו את הוראס (שעזב לרגע כדי לקנות ממתקים ולהשיג אייפון). הם מערימים על פיט באמצעות הפיכתו וסיבובו של המסך כדי להזיז את הזמן לאחור ולהפוך את כוח המשיכה לסירוגין, הגורם לפיט לפגוע בעצמו שוב ושוב. לבסוף המסך מתמוטט וחושף נוף של אנימציה ממוחשבת. מיקי וחבריו חוזרים לסרט וסוגרים את המסך, בעוד פיט תקוע בין הסרט לאולם הקולנוע.
הקומדיה, שנחשבת לאחד מסרטיו הטובים ביותר של האווארד הוקס, היא עיבוד של התסריטאי בן הכט למחזה שלו עצמו. הסרט עושה הסבה של אחת הדמויות מאישה לגבר, על מנת לנצל את הסיטואציה העיתונאית בעלילה לצרכי דיון ביחסים בין מיניים. הילדי היא עיתונאית מבריקה שרוצה לפרוש לחיי בית ומשפחה עם בעלה החדש. העורך שלה (והאקס שלה) יעשה הכל כדי שזה לא יקרה. עם קארי גרנט ורוזלינד ראסל.
סרט קומי קלאסי בכיכובם של באד אבוט ולו קוסטלו, ונחשב לגולת הכותרת הקולנועית של צמד הקומיקאים האגדיים, מן הגדולים בתור הזהב של הקומדיה האמריקאית.