ב-23 בספטמבר 1939 ניגן ולאדיסלב שפילמן, פסנתרן יהודי צעיר, את הנוקטארנו בדו דיאז מינור של שופן, בשידור חי ברדיו בעוד הפגזים הגרמנים מתפוצצים בחוץ. הייתה זו היצירה האחרונה ששודרה בשידור חי מוורשה. באותו יום הרסה פצצה גרמנית את תחנת הכוח, והרדיו הפולני השתתק. הפסנתרן הצעיר והמחונן שרד בגטו וורשה כשהוא מנגן לפרנסת משפחתו, הוא היחיד מבני המשפחה שמצליח לחמוק ממחנות המוות. עכשיו עליו לחיות בסתר בלב הגטו. כך הוא חולק את הסבל, ההשפלה, והמאבק.
הנציג של שבדיה לקטגוריית הסרט הזר בתחרות האוסקר זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבלטרומסו והיה מועמד לשמונה פרסי הקולנוע השוודי. מנצח בעל שם עולמי מנסה לקחת הפסקהמחיי התהילה ולשוב לכפר ילדותו השליו בנורלנד שבצפון שוודיה. את השקט הוא לא ימצא שם -עד מהרה מבקשים ממנו תושבי המקום שיאזין למקהלת הכנסייה המקומית וייתן לה כמה טיפים.הוא אינו יכול לסרב, ונקלע לשרשרת אירועים שתשנה את חייו ואת חיי הקהילה.