אימרה יוונית גורסת כי רק נשים שעיניהן נשטפו בדמעות, ראייתן צלולה. אצל מנואלה זה לא בדיוק עובד. בלילה שבו התבשרה על מות בנה בכתה עד שיבשו עיניה, אבל חייה מעולם לא נראו כל כך אפלים וקודרים. באותו לילה נוראי בביה"ח קראה את המשפט האחרון שכתב בנה ביומנו ובו מובעים געגועים לדמות אב. וכך, לזכר פרי בטנה, היא עוזבת את מדריד ויוצאת לברצלונה בחיפוש אחר הגבר שאותו עזבה לפני כמעט 18 שנה וכרסה בין שיניה. היא רוצה לספר לו על התיסכול שטרד את בנם המנוח לפני שנהרג, על כך שקראה לו אסטבן על שמו - ז"א עד שהחליף האב את שמו ללולה...
סיפור חצי אוטוביוגרפי על התמודדותו של הבמאי עם נטיותיו המיניות כנער מתבגר. הוברט בן ה 16 לא אוהב את אימו. כל מה שהוא רואה בה זה טעם נוראי בבגדים, חיים כאוטים והרגלי אכילה מגונים. גם יחסי האהבה - שנאה של אמא ואבא שלו מותירים אותו מבולבל ודוחפים אותו לצאת ולגלות את עצמו ואת העולם דרך האמנות, חברות וסקס. זוכה פרס "מבט מסוים" בפסטיבל קאן 2009 ו-22 פרסים נוספים בפסטיבלים ברחבי העולם.
סידני פואטייה (כחום הלילה) באחד מתפקידיו החשובים ביותר מגלם מהנדס מובטל שמגיע ללמד בתיכון אנגלי בשנות ה-60. התלמידים המרדניים עושים הכל כדי לשבור את רוחו, אבל הוא עושה להם בית ספר.
בן, תל-אביבי הרואה בעצמו אדם ליברלי ונאור, חי בדירה מושלמת עם בן-זוגו רז, חולם על תינוק משותף, ובינתיים מחליט לשפר את שכונתו ה"מתחדשת" בדרום העיר ונוטע ברחוב שלו עץ. המעשה התמים מוביל לרצף אירועים טרגי, שבסופו מהגר אריתריאי נעצר באכזריות על-ידי המשטרה. רדוף אשמה, בן נאלץ לבחון מחדש את תפיסת עולמו בצל התערערותם של הזוגיות וחלומו להיות אב