לוס אנג'לס, מרץ 1928: בבוקר שמש יפה של יום שבת ברובע הפועלים בפאתי העיר, האם החד-הורית כריסטין קולינס נפרדת לשלום מבנה בן ה-9, וולטר, ויוצאת ליום העבודה שלה כמרכזנית. אך כשהיא חוזרת לביתה הצנוע, היא נתקלת בסיוט הנורא ביותר של כל הורה: בנה נעלם. מיד החל מסע חיפושים ארוך ומתיש, אך וולטר נעלם ללא עקבות... לאחר כחמישה חודשים, נמצא ילד – הטוען שהוא בנה – והוא מוחזר לאם על ידי המשטרה, שרוצה כל כך לקטוף את פירות יחסי הציבור הטובים של מעמד החזרת הבן האובד לאמו. כשהיא מסוחררת מהמולת השוטרים, העיתונאים, הצלמים ורגשותיה הסוערים ממילא, כריסטין משתכנעת לקחת את הילד הביתה. אך עמוק בפנים, היא יודעת שזה לא וולטר. כשהיא לוחצת על מוסדות החוק להמשיך לחפש אחר בנה האמיתי, היא לומדת שבלוס אנג'לס בעידן האיסור על אלכוהול, נשים אינן יכולות לקרוא תגר על המערכת המשפטית ולצאת מזה בשלום. לאחר שהוגדרה כהוזה ולא שפויה, היא מוצאת בן ברית בדמותו של הכומר האקטיביסט גוסטב בריגלב, הנרתם לעזרתה במאבק מול המוסדות ומציאת בנה הנעדר.
לואיס בונואל מבסס את סיגנונו האנטי דתי והאנטי בורגני ב"תור הזהב" הסוראליסטי - אשר עדיין מצליח לזעזע את הצופים בו. כאשר גבר ואישה אלמוניים (גסטון מודו וליה ליס) מנסים למצות את תשוקתם המינית, כוחות הצדקנות מסכלים את נסיונם ללא הרף. האמן סלבדור דאלי עומד מאחורי התסריט הפרובוקטיבי.
דרמת פשע קומית פרי עטו, בימויו וכיכובו של אדי מרפי (48 שעות). "שוגר ריי" (ריצ'ארד פריור, כביש אבוד) הוא בעל קזינו בלתי חוקי, החייב להתמודד עם גחמותיהם של גאנגסטרים קשוחים מצד אחד ושוטרים מושחתים מצד שני, כולם מעוניינים לראות את המקום שלו פושט רגל. בהארלם של שנות ה-20, כל תכסיס הוא חוקי. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר על עיצוב תלבושות.