ב-2007 עוברת ליבי, סטודנטית לצילום, לבניין ריק למחצה בעיר התחתית של חיפה. רגע לפני שהבדידות מכריעה אותה עוברים לבניין בזה אחר זה שחר, צבי, עידו וטליה – אמנים צעירים בעצמם. החברות ביניהם ניצתת ברגע וכשצבי מסולק מהבניין כיוון שלא עמד בתשלומי שכר הדירה הם מחליטים לשכור ביחד חלל בקומת הרחוב שחציו יהיה בית לצבי וחציו – גלריה לאמנות ובר. העשייה המשותפת משגשגת וקולם נשמע למרחוק, אבל סדקים מתחילים להיבקע, הגלריה נסגרת והם מתפזרים לדרכם. לאורך 12 שנים עוקבת ליבי אחר מסעותיהם להגשמת חלומותיהם, המתנגשים בעוצמה עם המציאות – שמזמנת קשיי פרנסה, מאניה דיפרסיה ואלכוהוליזם -וחושפת באינטימיות ובאהבה את סיפור התבגרותם של החמישה.
בבוקר מתקפת 7 באוקטובר, רחל ודוד אדרי הוחזקו בביתם שבאופקים כבני ערובה על ידי חוליית מחבלים. במשך 20 שעות שרדו הזוג אדרי לבדם עם המחבלים עד לחילוצם על ידי כוחות הביטחון. במהלך השעות, רחל הציעה למחבלים אוכל ושתייה, שוחחה איתם וטיפלה באחד הפצועים.