צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.
היחפן (צ'רלי צ'פלין) נוסע ליוקון לקחת חלק בבהלה לזהב בקלונדייק (נהירה המונית של תושבים שהחלה ב-1897 לצפון-מערב קנדה בחיפוש אחר זהב). מזג אוויר גרוע תוקע אותו בבקתה מרוחקת עם כורה מחצבים שמצא מרבץ זהב גדול (מאק סוויין) ועם עריק נמלט (טום מוריי). לאחר שדרכם נפרדה, הכורה והפליט נלחמים על עורק הזהב של הכורה, לחימה שהסתיימה כאשר הכורה מקבל מהלומה בראש והעריק נופל אל מותו מצוק. הנווד מוצא את עצמו בסופו של דבר בעיירת מחפשי זהב ובה הוא מחליט סופית לוותר על חיפוש הזהב. לאחר שהוא לוקח על עצמו משרה להשגיח על בקתה של מחפש אחר, הוא מתאהב בבחורת מרזח בודדה (ג'ורג'יה הייל), כשהוא חושב בטעות שגם היא התאהבה בו. עד מהרה הוא מוצא את עצמו מותקף ע"י הכורה אותו פגש קודם לכן. הכורה לקה במחלת השכחה וכעת צריך את היחפן כדי לעזור לו למצוא את העורק שלו, על ידי זה שיוביל אותו חזרה לבקתה הראשונה.
רייצ'ל, כלה הצועדת במעבר הכנסיה לעבר האק, חתנה הממתין, מצליבה מבט אקראי עם לוס, שאחראית על סידור הפרחים בחתונה, באותה שניה, חשה רייצ'ל שהיא מצאה את הנפש התאומה שלה. רייצ'ל שאינה מודעת לעובדה שלוס הינה למעשה לסבית, מנסה לשדך אותה לקופ, חברו הטוב של בעלה, ומזמינה את שניהם לארוחת ערב בביתם, כשרייצ'ל מגלה את נטייתה המינית של לוס, היא מבינה למפרע שהתחושות שיש בה כלפי לוס, הינן יותר מקשר חברי עמוק, אלא גולשים לתחום שמערער את חיי נישואה ומסכן את אהבתה לבעלה, האק.
בחור חתיך מתאהב בבחורה מסתורית (פנלופה קרוז). לאחר ליל אהבה עם האשה הנחשקת, מתנקמת בו האקסית שלו וגורמת לתאונת דרכים המשחיתה את פניו היפות. מנקודה זו נע הסרט בלופים נארטיביים ממושכים, הקופצים בין הזיותיו של הגיבור לבין המציאות שלו - עד שבשלב מסויים כבר לא ברור לחלוטין מה מציאות ומה דמיון. פקח את עיניך, שיצא לאקרנים באותה שנה בה יצאו גם סרטים כמטריקס ואקזיסטנס, עוסק אף הוא בגבולות המציאות המוכרת לנו, אל מול האלטרנטיבה הוירטואלית. הגדולה (וגם הסיוט עבור צופים מסויימים) של הסרט, היא שאמנבאר מצליח לשמוט את קרקע המציאות גם מתחת לכורסתו של הצופה. רק צפייה
אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..
מגי היא אישה בגיל העמידה שחייבת להשיג מספיק כסף עבור הטיפול הרפואי לו זקוק נכדה?. כשכל המקורות הפיננסים שלה אוזלים, מגי עושה כמיטב יכולתה על-מנת לחזק את רוחם של בנה היחיד, טום ואשתו, שרה. כשאת עיניה תופס שלט "דרושה מארחת" התלוי בכניסה למועדון לילה, מגי הנאיבית מבקשת להתקבל לעבודה מבלי שתדע שמדובר במועדון סקס. דרישות העבודה מפתיעות את האלמנה המכובדת מהמעמד הבינוני אפילו שאינה אישה מתחסדת, אבל מגי חסרת הניסיון אינה נרתעת ומסכימה לקבל את העבודה שכן זו הדרך המהירה ביותר עבורה להשיג את הכסף הכל-כך דרוש, ולמעשה, המוצא היחיד שעומד בפניה - שכן היא כבר
לדיוויד איימס יש חיים נפלאים - הוא מיליונר רודף שמלות, נאה וכריזמטי. הדרך בה הוא מנהל את חייו היא חלום לכל גבר. דיוויד איימס הוא מה שכל גבר היה רוצה להיות, אבל עדיין נדמה שמשהו חסר בחייו. לפעמים החיים עלולים להראות אחרים לגמרי, כשעוצרים לשניה ומסתכלים טוב, כשפותחים את העיניים.
המשך ישיר ומוצלח ל-"פודינג אירופאי" מ-2002, הוא סרטו של סדריק קלאפיש (כל אחד מחפש את החתול שלו), המתרחש חמש שנים לאחר שבילה חוויאר קיץ אחד של גילויים בברצלונה. עכשיו, בגיל 30, נראה שהוא עדיין רחוק מלהגשים את תקוותיו. בתור סופר הוא תורם לאופרת סבון נחותה ובתור מאהב הוא בעיקר מוותר.
האם היית משתף פעולה עם פורצת ערמומית בשביל מיליוני ומיליארדי דולרים כיוון שהיא חתיכה וצעירה, והאופציה היא בידי מאק המזדקן, כמובן! והשניים אכן מבצעים יחדיו כמה גניבות מתוחכמות ברמה, עם ציוד שלא היה מבייש את ג"יימס בונד בימיו הטובים. רק שג'ין היא בעצם עובדת חברת ביטוח שמטרתה ללכוד את מאק הגנב - נכון שהיא עוזרת לו, אבל זה רק כדי להפליל אותו. אבל כנראה שגנב הוא גנב, הוא גנב. בין השניים נוצרת כימיה כזו שכבר לא בטוח אם היא מעדיפה את החוק, את מאק, או סתם את הכסף.