מערבולת האהבה של שני גברים ועלמה אחת, בצרפת של תחילת המאה ה-20, באחד הסרטים המכוננים של הגל החדש. משולש אהבה מר-מתוק, כמעט בנאלי, שכולו אולי בגלל הבנאליות, בין ז'יל, ג'ים וקתרין. עם ז'אן מורו המדהימה ואוסקר ורנרבסרט הדגל של פרנסואה טריפו. "לסרט שני נושאים" - אמר טריפו - "האחד ידידות בין שני הגברים והשני החיים הבלתי אפשריים בשלושה. הרעיון העיקרי של הסרט הוא שאין אלטרנטיבה לאהבה זוגית, ככל שתהיה בלתי מספקת".

מישל, ציירת צעירה ובורגנית, יורדת מגדולתה והופכת לנערת שוליים משוטטת וענייה, בעקבות משבר אהבה שהפך את חייה. היא מאמצת את הגשר העתיק ביותר על נהר הסיינה בפריז, ה"גשר החדש", לביתה החדש ושם היא פוגשת באלכס, אמן מוכשר ומטורף המתפרנס ממעשי אקרובטיקה ומתגורר כבר שנים תחת הגשר עם הנס הזקן. הגשר מתברר, מסמל את היציבות היחידה בעולם של תהפוכות רגשיות, אהבות מפוקחות וגילויים מרעישים על האפשרויות שעדיין לא חלפו, בסופו של דבר, מהעולם. רגיש ואופטימי.

הבמאי והשחקנית של הלהיט הצרפתי "אמלי" חוזרים לשתף פעולה בדרמה רומנטית קורעת לב, על רקע מלחמת העולם הראשונה. חמישה חיילים פצועים מושארים בשטח האויב לאחר שניסו להתמרד כנגד מפקדם. אחד מהחיילים הוא ארוסה האהוב של מתילד. הנערה הכפרית מחליטה לצאת למסע שבו היא תעלה על עקבותיו של ארוסה היקר ובמהלכו תחשוף מתילד את השחיתות והאבסורד שבמלחמה. ז'אן פייר ז'אנה כבר כבש את לבבות הצופים בסרט "אמלי" ושוחרי סרטי הפעולה זוכרים לו לטובה את "הנוסע השמיני 4" לכן צפוי לנו שילוב מסעיר של רומנטיקה, צילומים וירטואוזיים והמון אפקטים.

אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה.

ויקטוריה גרנט (ג'ולי אנדרוז, יומני הנסיכה), זמרת מובטלת, פוגשת דראג קווין מוחצן שזה עתה פוטר מעבודתו. הוא משכנע אותה להתחזות לגבר שלבוש בבגדי אישה כדי להעלות מופע במועדון. היא נענית והתרגיל מצליח, אך כשגנגסטר בשם קינג מרשנד (ג'יימס גארנר) מתאהב בה - העניינים מסתבכים.

"אמריקאי בפריס" הוא הזוכה הגדול של האוסקרים לשנת 1951 - בעיקר בשל סצינת הסיום הקלאסית: 17 דקות של ריקוד קולנועי שמשלב בין צבעים, תנועה, מוסיקה וזמרה באופן שספק אם נוצר כמוהו. לכאורה, הסצינה הזו חריגה מאד, בודאי לצופה עכשווי, אבל השוו אותה למשל, לסצינות הקרב מ"מטריקס" (הראשון) ותקבלו את אותה אנרגיה ותעוזה שבשבילן שווה ללכת לקולנוע. העלילה כאן לא מאד חשובה, היא עוסקת בחייל אמריקאי משוחרר שהשתקע בפריס במטרה להפוך לצייר. על רקע זה הוא פוגש בחורה עם כסף שמוכנה לעזור לו אבל הוא בוחר להתאהב דווקא בצרפתייה חמודה (לזלי קארון בהופעתה הראשונה בקולנוע) של

אינטרפרטציה מוזיקלית על שלושה אוהבים שחיים בפאריס.

ז'אן (מריה שניידר), יפהפייה פריזאית בחיפושי דירה, פוגשת במקרה בפול, (מרלון ברנדו) גולה אמריקאי המתאבל על אשתו שהתאבדה. השניים נסחפים למערכת יחסים לוהטת, אך לא מגלים אחד לשני את שמותיהם. בין לבין, מנסה פול להתגבר על אובדן אשתו, בעוד שז'אן מתכוננת לחתונתה עם ארוסה הבמאי, המצלם עליה סרט.

בבית דירות ענק מהמאה ה-18 נפגשים ארבעה בני אדם - וגורלות - שונים. בעליית הגג חסרת החימום גרה קמיל (אודרי טוטו), אמנית אנורקטית המתפרנסת מניקיון משרדים. בדירה המרווחת בבניין גר פילברט (לורן סטוקר), ג'נטלמן אריסטוקרטי. הוא מכניס לדירה כשותף גם את חברו השף פרנק (גיום קנה), שחייב לבקר את סבתו פולט (פרנסואז ברטן) כל יום שני. ארבעת לומדים להכיר זה את זה, לחיות ביחד זה עם זה, ולבסוף - לאהוב זה את זה.