סיפורו של אוסקר שינדלר, איש עסקים שניצל את קשריו למפלגה הנאצית להציל מאות יהודים ממוות במחנות.
ב-23 בספטמבר 1939 ניגן ולאדיסלב שפילמן, פסנתרן יהודי צעיר, את הנוקטארנו בדו דיאז מינור של שופן, בשידור חי ברדיו בעוד הפגזים הגרמנים מתפוצצים בחוץ. הייתה זו היצירה האחרונה ששודרה בשידור חי מוורשה. באותו יום הרסה פצצה גרמנית את תחנת הכוח, והרדיו הפולני השתתק. הפסנתרן הצעיר והמחונן שרד בגטו וורשה כשהוא מנגן לפרנסת משפחתו, הוא היחיד מבני המשפחה שמצליח לחמוק ממחנות המוות. עכשיו עליו לחיות בסתר בלב הגטו. כך הוא חולק את הסבל, ההשפלה, והמאבק.
במלחמת העולם השנייה, תחת משטר וישי - קזבלנקה היא מרכז של פליטים העושים דרכם לליסבון שבפורטוגל. כולם מגיעים בסופו של דבר לבית קפה המנוהל ע"י ציניקן אמריקאי. מתחת למעטה החיצוני של בעל הקפה מסתתר רומנטיקן ללא תקנה, תכונה המתחזקת כאשר לתמונה נכנסת אהובתו לשעבר.
הסרט נפתח בגרמניה של שנת 1942. מלחמת העולם השניה בעיצומה, המוראל הנאצי בשלב זה גבוה, וסגן וורנר (הרברט גרונמייר), כתב צבאי צעיר, נשלח לסקר את הגיחה המבצעית הקרובה של אחד מצוותי הצוללות הנועזים באוקיינוס האטלנטי. לאחר שהוא מתוודע, על כמה כוסות בירה, לחבורת הטיפוסים החביבים ומפקדם הכריזמטי היינריך לימן (יורגן פורכנאו), עולה וורנר על סיפונה של אותה צוללת, משוכנע כי הוא עומד לתעד מסע זריז של עוד ניצחון מפואר עבור הרייך. לוורנר, כפי שברור לצופים מהכתובית הפותחת את הסרט, אין מושג לאיזה ברוך הוא נכנס. זה מתחיל עם המתנה ארוכה, משועממת, מורטת-עצבים, שמשהו יקרה. ואז דברים אכן מתחילים לקרות: מזג אוויר סוער, ספינות אויב, ומעל הכל - הנטייה של הצוללת, פאר הטכנולוגיה, להתקלקל, לדלוף, ולאיים לקחת את וורנר ואת יתר הצוות ישר למצולות האוקיינוס. צוות הצוללת, מבין וורנר מאוחר מדי, לא יצא לאוקיינוס כדי לנצח. הכי הרבה שהם מקווים לו זה לשרוד
סרטו המצוין של ארנסט לוביטש (החנות מעבר לפינה), המתרחש בפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השניה. צנחן פולני מנסה למנוע מהכוחות הנאציים להשיג את רשימת לוחמי המחתרת, תוך שהוא מתחבא בביתה של שחקנית תיאטרון חיננית. למרות הכל הוא מוצא גם זמן להתאהב. עם קרול לומברד, ג??ק בני ורוברט סטאק.
1945 - שנתיים לאחר שחזינו בהתרסקות מטוסו בסהרה, מטופל "הפצוע האנגלי" (פיינס), במנזר נטוש באיטליה, על ידי חנה (בינוש), אחות מיחידת הרפואה של הצבא הקנדי המוצבת באיטליה. מתוך תחבושותיו (והאיפור הכבד) מגולל הפצוע, לאורך יותר משעתיים, את סיפור התאהבותו בקתרין (תומאס) אשתו של החוקר ההרפתקן (פירת"). את אותו סיפור של אהבה בלתי אפשרית, בגידה ומלחמה, מספר גם קראוואג"יו (דפו), קצין מודיעין בעל רעיונות שונים לגבי זהותו של הפצוע. לאורך מלודרמה סוחפת זאת מתאהבת חנה, האחות, בחייל נוסף המצטרף למושבם במנזר הנטוש. את כל הסיפורים אנחנו מקבלים כזכרונות, בפלאש-בק לאורך השנתיים הקודמות ולאורך המדבריות של אפריקה. הסרט מצולם בנופים המדבריים הנשיים בידו האמונה של ג"ון סיל ("העד") שזכה אוסקר על הסרט. פרסי אוסקר נוספים קיבל הסרט עצמו, בינוש כשחקנית המשנה, פס הקול, העריכה המוזיקלית, ההפקה, העריכה עצמה, עיצוב ותלבושות. סה"כ תשעה פרסי אוסקר ואף את פרס גלובוס הזהב.
פטר ותומס הם שני חובבי סווינג בני 17 שמעיזים להקשיב למוזיקה אמריקאית ולפזז לצליליהםשל מוזיקאים יהודים ושחורים, בגרמניה של 1939. בעוד חבריהם מצטרפים להיטלר יוגנד, מנסיםהשניים לעמוד איתנים מול הלחץ החברתי, אבל תומס נשבר לאיטו ומתחיל להסגיר לגסטאפו אתבני משפחתו ואת חבריו לסלון הריקודים.
במהלך מלחמת העולם השנייה מתברר במחלקת פענוח הצפנים של הצבא הבריטי כי הנאצים שינו את הצופן בו הם מעבירים מידע בין הצוללות וצי הספינות. לנוכח המלחמה המתקדמת ותסריטי האימה בנוגע ליעדי התקיפה של הנאצים, המחלקה מביאה מומחה לפצח מחדש את הקוד. ככל שהמשימה מתקדמת נחשפים בוגדים אישיים ולאומיים, המנסים לחבל בהצלחת הפיצוח. סרטו של מייקל אפטד עם קייט ווינסלט (ג'וד), שזכתה בכמה פרסים על תפקידה זה.
הבמאי היהיר והשאפתני מייקל קורטיז מתמודד עם הפוליטיקה של האולפנים ועם דרמה משפחתית במהלך הצילומים המורכבים לסרט "קזבלנקה" ב-1942.